° 1, פ"י, — פָּרַך את האדם, העביד אותו בְּפֶּרֶךְ, ואמר הפיטן: פצת תנוך הטו ואל תחטאו פסילי פורכים לעמם להטו (ר"א קליר, מה אילו, קרוב' ב פסח). גם גבר עלי פורכי ובנאקי סתם חרכי (הוא, איכה אשפתו, קינ' ת"ב). נשקד נטל על פורכינו ויתעב שי עורכינו (שם שם). וינחם לבטח וים כסה פורכם רגלם המדברה וארבעים ספק צרכם (שלמה הבבלי, אחשבה לדעת, זול' שבת בראשית). נאור בראותך בדם מתבוסס נגפת פורכים פרים לקוסס (ר' שמעון בר יצחק, שבטי יה, קרוב' ז פסח). פורכי עמך אשר לבל שוחחים צפר וערב למה מצליחים (בנימין בר זרח, איך נפתח, סליח' יום א). גלות ארך ולבי הרך דרך ופרך נחשרך וצידו חרך (ר' מנחם בר' מכיר, אבל אעורר, קינ' ת"ב). מקול מפולת שאין פורכים נרעשו איים ויושבי כרכים (משה בר קלונימוס, מקול, סדר אחרון פסח). דבר בקדשו לחדי ולהעליזי דכות פורכי ממשמן מרזי (יהודה בן מנחם, אני חומה, יוצ' שבת הגדול). פסח פורכים נסו לפניהם כי ה' נלחם להם (יקותיאל בר יוסף, מעריב אחרון פסח). אם העוינו נגדך דרך לנו כקדם אפך הארך ידך באף תטה עלי פורך המעביד צאנך במו פרך (שובה ה' את שביתנו, סליח' שבת שובה, סדור ארם צובה, תקמז:). — ובינ' פעו', פָּרוּךְ2, שעבדו בו בפרך: ישראל במצרים פרוכים בעבודת חמר ולבנים לא למדו מלאכת כסף וזהב (רמב"ן, שמות לא ב). כי אין הכונה בק"ש רק לזכיר בפה הנסים שעשה לנו האל ית' שהוציאנו ממצרים אחר שהיינו עבדים לפרעה פרוכים בלי כח ותחת סבלות מלך קשה (רשב"א, מאמר על ישמעאל, פרלס, לט). — ואמר הפיטן: הנני מרב עוני לשנינה ומכל היוצאות אין לי חנינה ומכל פרוכים אני לפלא ומכל מענים אני למופת (ר"י בן אביתור, את מי זנחת, שעה"ש 14). ואֹם פרוכים יהיו ברוכים כל רואיהם יכירו (רשב"ג, שני זיתים, מאורה שבת א חנכה). נאם כל לשון שבח מלך מלכים אשר חסדו נצח מסובב עם פרוכים (לוי אלתבאן, מי כמוך, ידיעות מכון שוקן ד, רסו). שלחה פרוכה בעל כרח מסתולל (בנימין בן זרח, אתי מלבנון, יוצ' שבת הגדול). רפיונך החזקתי בגבורת שלח, על פרוכים אותך לשלח (אמן שפך, פיוט לש"ת, קבץ על יד יא, יב). פרוכים אחזה רעדה בתתו אמר כטל פרחה נשמתם כאסופי מקטל (יערף, רשות לטל, הגדה מצוירה ומנק', כ"י בריט' מוז').

— נִפע', °נִפְרַךְ, — שפָּרְכוּ אותו, שהעבידו אותו בפרך, ואמר הפיטן: קומה להדריר אימה נפרכת, רחשה יחשב כמנחת מרבכת (יוסף בן אביתור, אלהים אמץ, הושענא, שעה"ש 15). דריכת אשר נפרכתם, דמוי אשר נדמיתם, דלוי אשר נעליתם, אתם ראיתם (יהודה בר מנחם, אור ישראל, יוצ' א שבוע', מחז' איטל' א, קמז:).

— ִהפע', °הִפְרִיךְ, — כמו קל, ואמר הפיטן: זכרון שבועת ברוכים, הנחלת למבורכים, להושיעם מיד מפריכים (אות זה, יוצ' פ' החדש). בטיט הפריכם ועבש וכוח אונם הרטיט (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודה, קבץ מעשי גאו' ב, 13). חרולים זדו בפתרוס ויפריכו שושנה חצי עשרת פלחום ותסך עם זו טלולים (הוא, אלהים יה, עבודה, Elbog., Stud, עמ' 123). ויושע אל אמונה אומה אחת, וירא בצרתה ומפריכה יחת (ר' שמעון בר יצחק, ויושע אל, אופן ז פסח). צור עולמים בעוזרי, פתח ממסגר אסירי, עויני ומפריכי וצוררי, סגרו היותם בעוכרי (הוא, תמך, קרוב' ז פסח). כהושעת טהורים ממפריכמו במלבן, ירדו במצולת כמו אבן (כהושעת אב המון, הושענא, סדור עבודת ישראל, 370). דהרת בת מפריך, על יד היאור להדריך, ימי להאריך (אז מרחם, לשמחת תורה, מחז' איטל' ב, קצב:). סוא מפריכה בראותה תמהה בעיניה הלא זאת הנמבזה והנקלה השיבה לסגניה (בנימין בן זרח, אתי מלבנון, יוצ' שבת הגדול). גברה עלי למאד יד המעסה, רדה באף ובחרון מפריך ושסה (הוא, אחריש, סליחה, ברודי, מבחר, ריד).