ש"ז, פָּרֶךְ, — עבודה בְּפֶרֶךְ, עבודת כפיה, עבודה קשה1, Zwangsarbeit; travaux forcés; forced labour: ויעבדו מצרים את בני ישראל בְּפָרֶךְ2 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בְּפָרֶךְ (שמות א יג-יד). וכי ימוך אחיך עמך ונמכ רלך לא תעבד בו עבדת עבד וכו' לא תרדה בו בְּפָרֶךְ (ויקר' כה לט-מג). בשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בְּפָרֶךְ לעיניך (שם שם נג). את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם וכו' ובחזקה רדיתם אתם וּבְּפָרֶךְ (יחזק' לד ד). — ובסהמ"א: ויהי כמלכו ויתגר מלחמה עצומה בגוי מוקדון ויך בהם מכה רבה מאד וירד בפרך בגוי מוקדון (יוסיפון, גינצבורג, ס). יען עשות פלשתים בנקמה, בשנאה ובפרך כאדם הנוקם נקמתו באויבו (רש"י, יחזק' כה יה). כל עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך ואיזו היא עבודת פרך זו עבודה שאין לה קצבה (רמב"ם, עבדים א ו). ויעבידום לצרכיהם לרכיבה למשא ולחרישה ולמשוך העגלות וזולת זה, ויטריחום בפרך וייגעום באכזריות גדול יותר מיכלתם (ר' קלונימוס, בעלי חיים, ג.). ודרך אמת ימצא ויושר בברחו מקצוות ואל אמצע בשומו מגמתו להעביד3 ליצר רע בפרך אשר נח לבבו בהוגיעו וחייו במיתתו (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, שיר בראש הספר, 3). ומה הם הדברים והתכונות המתנגדים לשבעה גופי עבירה המתחילים בפה רך ומשלימים בפרך (אברהם יגל, לקח טוב, ט:) — ואמר הפיטן: צררום בפרך נאקו ונושעו בכושר הררי קדם (יוסי בן יוסי, אפחד במעשי, זכרונות, מוסף ב ר"ה). פרך מרדות ומקפוץ יד ישחלין לא יקשה בעיניך נכסיך יצליחון (אזהרות לר' אליה הזקן, קובץ מע"י גאו' ב, 66). והקרבת גרי צדק לגור יחד ולקים חקים כמחפשי מפרך צוענים (אבחנת, מוסף א שבוע'). זכור דבר עתק בכל ערך על חמוקי ירך לדרורי מפרך הקדים ויצא בדרך לזנב כל ברך (זכור את אשר עשה, יוצ' שבת זכור). פדיתנו אז מקשה פרך למה תניחנו בעל פרא (ר"י בן אביתור, את מי זנחת, שעה"ש 15). מלכי איים לחצוץ בפרך יתנו שיים לראות הדרך (רמב"ע, אין בפי מלה, שם 76). יהירים בפרך רֹדיה וצרים חנם נעבדיה בעניה זכרה מחמדיה אשר היו מימי קדם (יצחק משכראן, אסורה בגלות שם 87). חמסי על צבי נתנני שבי בפרך ירד בי (ר"י הלוי, פני אדם, שם 90). שמחה גדולה שמחם ומפרך עבדות שלחם (הוא, את נתיבי, שם 111). לחוצה בארך גלות משכלת מענה בפרך מראה ונגאלת (לוי אלתבאן, לחוצה, אהבה, שם 121). בצאתי מפרכי יהי שלום סוכי לרחבי ולארכי (ראב"ע, ראי יונתי, איגר 137). השלכו ביאר כל הילודים וכל האבות בפרך נעבדים (הוא, אותות אל, שם 224). כבואו אל תנין ענה שלח מפרך שבויה כמה האכלתה לענה (הוא, אזכירה, שם 233). אז בצאתי מפרך בא נחש עלי דרך (יהירים, סליח' תענ' אסתר, ספר'). גרושים מן גו גאו ועמך בפרך דכאו משנאיך ראש נשאו (יצחק בר' שלום, אין כמוך באלמים, זולת שבת א אחה"פ). רצוצים בפרך ובלבכם מורך לך כורעים ברך (אפרים בר' יצחק, אלהי העברים, סליח' מוס' יוה"כ). איך מדחי אל דחי ומפרך אל פרך נדדתי עד אשר כשל בי כל ברך (איך ידידות, שחר' ת"ב, ספרד'). יריבי בוססיים בפרך ורוחי נבקה ממרך ספקתי על ירך (ר"י טוב עלם, אריות הדיחו, זולת שבת ג אחה"פ). גאל נא נעצרים בפרך צריהם (אפסו אמונים, יוה"כ תימנ'). קומה עבד עולם וספוק על ירך, אם לא עתה מתי תצא מפרך,איך לא יביא מות בלבך מורך (קינ' ת"ב, סדור תימנ'). נפשי התבונני כי דרכי מות דרכך ומיד המחבלים תצעקי מעבודת  פרכך (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר, נז:). עבודתי במורך היום כמה בפרך כלוא ולא אצא (איך לזמר, זולת שבת איכה, מחז' איטל' א, קסד:).