°, ש"נ, — כמו ג. פְּרִיכָה, פעולת הפורשׂ והשוטח: והארון היה עומד במקום פרישת שני הכרובים (רש"י, דהי"ב ג יג). ומעמיד קושי הרוח דרומית בפרישות1 כנפיו (הוא, איוב לט כו). נכנס תחת כנפי הנשר ומעכבו מפרישת כנפיו (הוא, שבת ע"ז:, ד"ה סנונית). הרקוע הוא הפרישה והרדוד (רד"ק, ישע' מב ה). האהל הוא פרישת היריעות  (הוא, חבק' ג ז). וענינם כענין פרישה אלא שענין פרישה מלמעלה ברוב (הוא, סה"ש יצע). — ואמר הפיטן: סתר שבתך לפני ולפנים עלימו נתון עלי פנים פרישת הודך בכל פנים (מאיר בן משה, אלהי האלהים, פתיחה לתענית, שירמן, איטליה, פו). °פרישת שלום, כמו שאלת שלום: וכבר היה בין אבותינו אגרות ופרישת שלום2 (מנחם ב"ס, מכתב ר' חסדאי אל מלך כוזר, בסוף הכוזרי, הוצ' צפרוני, לד).