*, ש"נ, — א) צרכי האדם הנצרכים לחייו, Lebensunterhalt; subsistance; livelihood: ולא היו יושבין מעורבבין אלא זהבים בפני עצמן וכספים בפני עצמן וכו' כדי שיהא אכסנאי בא ומיטפל לאומתנו ומשם היתה פרנסתו יוצאה (ר' יהודה, תוספת' סוכה ד ו). כשם שמתריעין על הגשמים בשאר שני שבוע כך מתריעין עליהן בשביעית מפני פרנסת אחרים (שם תענ' ב ח). לפתח ביתו היה יושב ומלקט פרנסתו ופרנסת ביתו (ספרי במד' פט). פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד ושאלתיו בשלום אמרתי לו פרנסתך במה הוא אמר לי מחלזון וכו' (ר' יוסי, שם דבר' שנד). ותפקדנו לבקרים זו פרנסתו, לרגעים תבחננו זו אכילתו (ירוש' ר"ה א ג). מאן דאמר גובין פרנסה מן המשועבדין פרנסת בנות קודמות (שם כתוב' יג ג). המקדיש מעשה ידי עבדו יוצא לו מהן פרנסה והשאר הקדש (שם ב"ק ח ד). כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכים פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה (ברכ' ג:). יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה וכו' (תפלת רב, שם טז:). יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל א' וא' כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה (תפלת ר' אלעזר בר' צדוק, שם כט:). ושאלה בברכת השנים מ"ט אמר רב יוסף מתוך שהיא פרנסה לפיכך קבעוה בברכת פרנסה (שם לג.). הרואה נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו נשכו נכפלה לו הרגו אבדה פרנסתו (תנא לפני רב ששת, שם נז.). כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו (רב הונא בר ברכיה בשם רבי אלעזר הקפר, שם סג.). פרנסתו מעופפת לו כצפור (ר' שמואל בר נחמני, שם שם). היה מהלך בדרך או במדבר ואינו יודע אימתי שבת מונה ששה ומשמר יום אחד וכו' אמר רבא בכל יום ויום עושה לו כדי פרנסתו בר מההוא יומא, וההוא יומא לימות, דעביד מאתמול שתי פרנסות (שבת סט:). מוחרם לא שונה ולא שונין לו וכו' ועושה לו חנות קטנה בשביל פרנסתו (מו"ק טו.). כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וכו' ולאחרים בטובה וכו' ר' יוסי אומר כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו (שם יט.). הניחה לו בנים קטנים מותר לישא לאלתר מפני פרנסתן (ר' יהודה, שם כג.). אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו (יומא לה:). מכרו שניהם לפרנסה זה היה מעשה לפני רשב"ג ואמר הבעל מוציא מיד הלקוחות (יבמ' סו:). למלך שכעס על בנו אמר לאפוטרופוס שלו אל תתן לו פרנסתו עד שיבכה ויתחנן לפניך (מגי' תענית יב). קשה היא פרנסה כפלים כלידה, בלידה כתיב בעצב תלדי בנים ובפרנסה כתיב בעצבון תאכלנה (ר' אסי, מד"ר בראש' כ). הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה וכו' מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום (רבי אלעזר, שם שם). ירוד ירדנו, ירידה היא לנו, בארצנו היינו מפרנסים לאחרים עכשיו צריכין אנו לפרנסותיך (שם שם צב). — ופרנסת בע"ח, צרכי בע"ח: ובהמה טמאה שנפלה לבאר עושין לה פרנסתה במקומה בשביל שלא תמות (תוספת' שבת יד ג). אותו ואת בנו שנפל לבאר ר' אליעזר אומר מעלה את הראשון על מנת לשחוט ושוחטו והשיני עושה לו פרנסה במקומו בשביל שלא ימות (שם יו"ט ג ב). עושין פרנסה לנחיל של דבורים בשביל שלא יברח (שם שם ג ד). — ובמשמ' תקנה: שהבכור והמעשר יש להם פרנסה במקומן (בחוץ לארץ, שירעו עד שיסתאבו ויאכלו שם) (ר"ש, תמורה ג ה). — ופרנסת דבר, צרכי הדבר, מה ששיך ונצרך לדבר, כגון פרנסת לינה, צרכי הלינה, כר וכסת: אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון וכו' לן נותנין לו פרנסת לינה, שבת נותנין לו מזון שלש סעודות (פאה ח ז). — ובמשמ' צרכי חתונה, סעודת חתונה: מעשה בהלל הזקן שעשה סעודה לאדם א' ובא עני ועמד על פתחו ואמר אשה אני צריך להכניס היום ואין לי פרנסה כלום, נטלה אשתו כל הסעודה ונתנה לו (דא"ר ו). — ובמשמ' פרנוס נדוניה: לפרנסה שמין באב (שמואל, כתוב' סח.). מיתיבי הבנות ניזונות ומתפרנסות וכו' מאי לאו פרנסת הבעל אר"נ בר יצחק לא בפרנסת עצמה (שם שם). — ובסהמ"א: אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה (תפלת א"מ). דנהי דגידולי הארץ איקרי (עורות של בע"ח) על שם שהארץ מגדלתן במרעה ופרנסה אבל גידולים מן הארץ לא איקרי (רש"י, סוכה יא:, ד"ה כי חגיגה). וכאשר יוכיחנו מוכיח ויורנו מורה ויאמר עד מתי תתעלם מחשוב בצידתך ועניני בית מועדך יאמר לו עד שיהיה לי די פרנסתי וספוקי (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ה). האנשים בטבעם אוהבים מה שהורגלו בו ונוטים אליו עד שאתה תראה אנשי הכפר כפי מה שהם ממעוט רחיצת ראשם וגופן והעדר ההנאות וצוק הפרנסה ימאסו המדינות ולא יהנו בהנאותם וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א לא). ובעבור כי החדר האחד משני חדרי הלב (צר) מהכיל הדם אשר הוא פרנסתו והמוח איננו מתפרנס כי אם משאריתו יחלשו שניהם וכו' (ר"י זבארה, שעשועים ב, דודזון, 20). הרואה חזיר פרנסה טובה מזומנת לו (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות, מא:). — ב) ובמשמ' פַּרְנָסוּת, שלטון הַפַּרְנָס: כי נפלתי מפטירתו של משה קמתי מפרנסתו של יהושע בשעה שהפיל ל"א מלכים (מד"ר דבר' יא). — ג) °במשמ' חכמת הכלכלה, Ökonomie; économie; economics: המעשיי הוא ידיעת תקון המעשה ומתחלק לג' מינים והם המוסר המדינות והפרנסה (רמח"ל, ס' ההגיון ג).