*, ש"ז, מ"ר פַּרְנָסִים, פרנסין, פרנסות, — סוכן, זן ומכלכל, Verwalter; administrateur; administrator: המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יתר מכן יוציא ויתן כתובה (כתוב' ז א). ויעמיד פרנס כהדא איש פלוני מודר ממני הנייה ואיני יודע מה אעשה יעמיד פרנס (ירוש' שם שם). — ובמשמ' גבאי, מנהיג, ראש העדה: מי שמתמנה פרנס על הציבור אפילו קל שבקלים שקול הוא כאביר שבאבירים (תוספת' ר"ה ב ג). אין גובין כסות בכסות ואין פודין שבוי בשבוי ואין ממחין ביד הפרנסים על כך (שם שקל' א יב). פרנסים שהותירו מעות לעניים לא יהו לוקחין בהם פירות למחצית שכר (שם שם ב ח). ר' יוסי אומר בני הכנסת לא יקחו את הרחבה אמר ר' יהודה במה דברים אמורים בזמן שהיתנו עמהן פרנסי אותה העיר, לא היתנו עמהן פרנסי אותה העיר רשאין לשנותו לכל דבר שירצו (שם מגי' ג א). פרנסין שפסקו צדקה בעירן נותנין אותה לעניי עירן, בעיר אחרת נותנין אותה לעניי אותה העיר (שם שם ג ד). המתגנב מאחר חבירו הולך ושונה פירקו וכו' סוף שמתמנה פרנס על הציבור ומזכה את הרבים ומשלם כל מה שבידו (שם ב"ק ז יג). אלא שאמר לו השיבני אם אתה ממנה פרנסים העתידים לשמש את ישראל מיום שיצאו מן המדבר עד שיחיו המתים שנאמר צאי לך בעקבי הצאן אלו תלמידי חכמים שהן עקבו של עולם (שם שם קלט). ויהי בעת שסרחה הצאן ולא שמעה לדברי אדוניה שנאה רועי כבשיה ופרנסיה הטובים ורחקה מהם (פסיק' רב', ויהי בעת שסרחה, קכח:). שלשה פרנסים טובים עמדו להן לישראל ואלו הן משה ואהרן ומרים (סדר עולם רבה י, רטנר, כג.). זה ספר תולדות האדם, מלמד שהראהו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ומנהיגיו דור דור ונביאיו דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ופרנסיו וכו' (שם ל, טו.). ואפי' תימר משהעשיר תיפתר שהיה פרנס ויד הפרנס כיד העני (ירוש' מע"ש ה ו). אילו הם היחידי' אילו שהן מתמנין פרנסין על הציבור (שם תענ' א ד). ולא עמד אשכול עד שעמד רבי עקיבה וכל הזוגות לא היו אשכולות אלא אילו שימשו פרנסות ואלו לא שמשו פרנסות (שם סוטה ט י). אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים במה הם מתפרנסים וממה הם נזונים (רבי יהושע לרבן גמליאל, ברכ' כח.). ראו פרנס שהעמיד עליהם, בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים (שם לב.). איזהו ת"ח שממנין אותו פרנס על הצבור זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר (שבת קיד.). ארבעה אין הדעת סובלתן אלו הן דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף ופרנס מתגאה על הצבור בחנם (פסח' קיג:). כל פרנס המטיל אימה יתרה על הצבור שלא לשם שמים אינו רואה בן תלמיד חכם (ר' יהודה בשם רב, ר"ה יז.). כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מתעשר (רב נהולאי בר אידי בשם שמואל יומא כב:). כולם נתנו מרועה אחד, אל אחד נתנו, פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים (חגי' ג:). הוסיפו עלינם (על י' הכוסות בבית האכל) ארבעה, אחד כנגד חזני העיר ואחד כנגד פרנסי העיר ואחד כנגד בית המקדש ואחד כנגד רבן גמליאל (כתוב' ח:). כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה (רב הונא בר אידי בשם שמואל, קידוש' ע.). כל פרנס שמנהיג את הצבור בנחת זוכה ומנהגם לעוה"ב (ר' אלעזר, סנה' צב.). אם נכשל אדם בעבירה חייב מיתה בידי שמים, מהו יעשה ויחיה אם היה למוד לקרות דף אחד קורא שני דפים, ואם היה למוד לשנות פ"א ישנה שנים, ואם אינו למוד לקרות ולשנו' מה יעשה ויחיה, ילך ויעשה פרנס על הצבור וגבאי של צדקה והוא חי (רב הונא, מד"ר ויקר' כה). — ובסהמ"א: כמו שאמרו כיון שנמתנה אדם פרנס על הצבור מלמטה נעשה רשע מלמעלה (פי' הרמב"ם לאבות א י). וצעטיל ההוא נעשה ע"י פרנס הישיש הגמון פרנס (Judenbischof) ופרנס החודש ושניהם חתומים עליו לראייה (Wormser Minhagbücher לא. אפשטין, עמ' XXVIII). שאלה ע"ד פרנס המדינה ששלחוהו בני המדינה בשכר שקצבו לו אל המלכות להשתדל אצל המלך (שו"ת חות יאיר רו). — ואמר המשורר: כי נמכרנו לצמיתות בידי חסרי בינה בידי גזברים אכזרים ופרנסים שוטים רבנים מחמירים ומלמדים הדיוטים (יל"ג, על דא קא בכינא, שירי יל"ג א, 133).
פַּרְנָס