* 1, פ"י, — א) פִּרְנֵס את פלוני, המציא לו את הנחוץ לו למחיתו, זן וכלכל אותו,  für jmds. Lebensunterhalt sorgen; entretenir; to sustain:  וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו (פאה א ט). וכן המשיא את היתומה לא יפחתו לה מחמשים זוז, אם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה (כתוב' ו ה). האומר כתבו גט ותנו לאשתי וכו', הרי אלו יכתבו ויתנו, פטרוה, פרנסוה, עשו לה כנימוס, עשו לה כראוי לא אמר כלום (גיט' ו ה). יתום ויתומה צריכה פרנסה מפרנסין את היתומה תחילה ואחר כך מפרנסין את היתום (תוספת' כתוב' ו ח). מפרנסין עניי גויים מפני דרכי שלום (שם גיט' ה ד). היו חמרין ופועלין עומדין עליו בשוק ואמר לשולחני תן לי בדינר מעות ואפרנסם (שם ב"מ ד ט). אמר להם המקום (לישראל) אם אתכם, כשאתם נכנסים בארץ טובה ורחבה בארץ זבת חלב ודבש עאכו"כ שאזון ואפרנס אתכם (ספרי במד' פב). כיון שראתה את רבן יוחנן בן זכאי נתעטפה בשערה ועמדה לפניו ואמרה לו רבי פרנסני וכו' (שם דבר' שה). עיר שיש בה גוים וישראל מעמידין גבאי גוים וגבאי ישראל וגובין משל גוים ומשל ישראל ומפרנסין עניי גויים ועניי ישראל וכו' (ירוש' גיט' ה ט). מצווים ישראל לפרנס בני חורין יותר מעבדים וכו' (ר' אחא, שם ב"ק ח ה). מצווין ישראל לפרנס עבדים קיטעין יותר מן השלימין (הוא, שם שם). אלהינו אבינו רענו זוננו פרנסנו וכלכלנו והרויחנו וכו' (ברכת המזון, וכעין זה ירוש' שבת טו ג; מד"ר ויקר' לד). בא עני אחד ועמד לי בדרך ואמר לי פרנסני, אמרתי לו המתן עד שאפרק מן החמור (נחום איש גמזו, תענ' כא). מעשה שמתה בתו של יוסף הכהן ואמר לאחותה בבית הקברות לכי ופרנסי את בני אחותך (מו"ק כג.). דחק יונתן בן עמרם ונכנס א"ל רבי פרנסני, א"ל בני קרית א"ל לאו, שנית א"ל לאו, א"כ במה אפרנסך א"ל פרנסני ככלב וכעורב (ב"ב ח.). יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך אם אלהיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסן, אמור לו כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם (ר"מ, שם י.). שמא עני בא לידך ולא פרנסתו (חייא בר רב מדפתי לרב פפא, שם שם). בארצנו היינו מפרנסים לאחרים עכשיו צריכין אנו לפרנסותיך (מד"ר בראש' צב). ביום טובתו של חברך שמח עמו וביום רעה ראה היאך לפרנס את העניים שתקבל עליהם שכר (ר' תנחום בר חייא, שם קהל' סדרא ב, ביום טוב). — ובסהמ"א: שהצדיק מפרנס את כל בני אדם בצדקותיו כמו שהמעיין מפרנס ומשקה בני אדם כלם ומרוה אותם מצמאונם (ר' זרחיה מברצלונה, פי' משלי כה, השחר שנה ב, 303). — ב) פִּרְנֵס את עצמו, הכין את עצמו בבגדים וצרכי אכל וכדומה: נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה וכשם שנותנין לאשה כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו (כתוב' ה ב). — ג) פִּרְנֵס, במשמ' רָעָה, שָׁפַט, היה פַּרְנָס: יהושע פרנס את ישראל עשרים ושמונה שנה (סדר עולם רבה יב, רטנר, כה:). עלי פרנס את ישראל ארבעים שנה (שם יג, כח:). — ד) פִּרְנֵס את השדה, נתן לשדה את הנחוץ לה, טִיּב וְזִבֵּל אותה ועשה לה כל צרכה: קיבל הימנו שדה בעשרה כורי חיטין ואמר לו תן לי מאתים דינר ואיפרנסה ואני נותן לך שנים עשר כור בשנה מותר (רשב"ג, תוספת' ב"מ ה יג). למלך שהי' לו שדה בור אמר לאריס לך פרנסה ועש' אות' כרם, הלך האריס ופרנסה אותה שדה ונטעה כרם וכו' (מד"ר שמות מג). — ה) פִּרְנֵס מלאכה, סִפֵּק מלאכה: גמר חריש בחצות יום לא יאמר לו בוא ונכש לי בשדה אחרת, שיאמר לו פרנס2 לי מלאכה מתוך שלך או תן לי שכרי במה שעשיתי (תוספת' ב"מ ז ו). וּפִרְנֵס את המנחות, סִפֵּק את המדה הדרושה לצרכן: אם כן יכול לפרנס כולן ברביעית אלא שאין מדה במקדש משמשת תחת חברתה (ר' שמעון, תוספת' מנח' י ד). — ו) פִּרְנֵס , סִדֵּר ותכּן, פרש מדותיו: פירנסתה ארון לאורכו צא ופרנס ארון לרחבו (ב"ב יד.). — ובסהמ"א: זה פירנס3 אורך הלוחות אפרנס הרוחב של לוח (תשו' הגא', גני', JQR XVII, עמ' 279). פירנסת צ' אמה של אורך הכותל (רש"י, יחזק' מא ו). הרי פירנס לך כל הבית כלו מבפנים ומחוץ (ר"א מבלגנצי, שם מא כ). ויש שואלים אף לכשתפרנס רחב העזרה לפי רחב השנוי במדות אתה מוצא שרחבו של מזבח נכנס לצד הצפוני (המאירי ליומא טז.).

— הִתפ', הִתְפַּרְנֵס, — פרנס את עצמו, מצא מחיתו: ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער, והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותי מעשי וקפחתי את פרנסתי וכו' (רבי שמעון בן אלעזר, קידוש' ד יד). אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים ולא הקטנים נזונין על הגדולים אלא חולקין בשוה (ב"ב ח ז). האומר איני מתפרנס משל אחרים שוקדין עליו ומפרנסין אותו (תוספת' פאה ד יב). כשם שהיתה לשכת חשאין במקדש כך היתה בכל עיר ועיר מפני שעניים בני טובים מתפרנסין לתוכו בחשאי (שם שקל' ב טז). מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יירשו והבנות ניזונות ומתפרנסין וכו' (שם כתוב' ו א). בזמן שישראל ברצון לפני המקום מה נאמר בהם את קרבני לחמי כבנים שמתפרנסין מאביהן (שם מנח' ז ט). לא תשא פני דל, שלא תאמר עני הוא זה הואיל ואני והעשיר הזה חייבים לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות (ספרא ויס, קדוש' פרק ד). מה פעל לו הב"ה זימן לו סוכה אחת של נצפה ועלת לתוכה וגדרתא ממנה היה ניזון וממנה היה מתפרנס כל ימיו (ירוש' שבת טו ג). נושא אדם אשה וכו' שתהא זוגתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה (שם כתוב' ה ב). האומר תנו לבניי שקל בשבת והן ראויין ליטול סלע נותנין להן שקל והשאר מתפרנס מן הצדקה וחכמים אומרים גובין והולכין עד שיכלו הנכסים והשאר יתפרנסו מן הצדקה (שם שם ו ז). רשות ביד האש' לומר אי אפשר להתפרנס מאחר אלא מבעלי (שם שם ז א). מ"מ אדם מתפרנס (ר"מ, שם קדוש' ד יא). שלמד לו אומנות קטנה ליהיות מתפרנס ממנה (ירוש' גני', שם שם 238). נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדוננו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה (ר' שמעון חסידא, ברכ' ג:). אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים (ר' יהושע לרבן גמליאל, שם כח.). יתום ויתומה שבאו להתפרנס מפרנסין את היתומה ואח"כ מפרנסין את היתום (כתוב' סז.). ארבעה (תורים) אני צד בכל יום ואני מקריב שנים ומתפרנס משנים וכו' (מד"ר ויקר' ג). מעשה ברבי פנחס בן יאיר שהיה דר בעיר אחת בדרו' והלכו אנשים להתפרנס שם והיו בידן שתי סאין של שעורים והפקידו אצלו וכו' (שם דבר' ג). — ובסהמ"א: ובעבור כי החדר האחד משני חדרי הלב (צר) מהכיל הדם אשר הוא פרנסתו והמוח איננו מתפרנס כי אם משאריתו יחלשו שניהם ותמעט בינת הלב ומחשבת המוח (ר"י זבארה, שעשועים ב, דודזון, 20). — ואמר המשורר: והוא מיטב דמי כבד ושבחו, ובו יתפרנסו הלב ומוחו (הוא, בתי הנפש, בסוף שעשועים, דודזון, 166). — ובהשאלה, במשמ' הִתְפָּרֵשׁ והתבאר: מביא אני חטאת ואשם שאין להם פרנסה אלא במקומן, ומוציא אני את בכור ומעשר שיכולין להתפרנס בכל מקום (מדה"ג דבר', הסגלה, 137). — °ובמשמ' התפרש במדתו ובשעורו: רוחב העזרה כולה מן הצפון לדרום קל"ה אמות, וכיצד היו מתפרנסות, מכותל דרומי עד הכבש י"ב אמה וחצי וכו' (המאירי ליומא טז:). וכיצד ההיכל מתפרנס לרחבו לחשבון מאה אמה וכו' (שם שם).

— פֻע', °פֻּרְנַס, בינ' מְפֻרְנָס, — בעל פרנסה, עשיר: כשיהיה אדם בא מחוצה לארץ מפורנס4 צריך לקנות מקום בא"י (מדה"ג כ"י תימנ', וישלח). טעון בעולימן5 ומפורנס בנכסים (שם וישב)