פִּרְנֵק
*, פ"י, — עִדֵּן וּפִנֵּק1: וכרביבים עלי עשב, מה רביבים הללו יורדין על העשבים ומעדנין אותן ומפרנקים אותן כך דברי תורה מעדנין אותך ומפרנקין אותך (מדרש תנאים הופמן, דבר' לב ב, 184).
הִתפ', הִתְפַּרְנֵק: כל חיטטין ופרניקין שישראל מחטין ומתפרניקין בעולם הזה בזכות מילה שנתנה בין ירכים (ר' יוחנן, מד"ר שה"ש, מה יפו).
1 [עי' בהערה לערך פִּרְנֵס.]