פִּרְנֵת
*, הִתפ', *הִתְפַּרְנֵת1,— קבע לעצמו תוספת, דרש יותר: מעשה שהיו מחזרין שנה אחת ומבקשים פרה אדומה תמימה, באו אצל עובד כוכבים ומצאו אצלו, אמרו לו מכור אותה לנו, ראה אותן שהיו צריכין לה הרבה התחיל מתפרנית עליה, אמרו לו בכמה, אמר להם במאה זהובים (תנחו' בובר, חקת ג)
1 [כשם שנגזר הפעל פָּרַן בקל ובהִפע' מן פרנא, φέϱνη ביונ', כך נגזר במשמ' קרובה התְפַּרְנֵת מצורת הנקבה פרניתא המצויה בסור', ושם על יד השם גם פעל בצורת פרני, נתן נדוניה.]