*, פֶּרֶס1, ש"ז, — חלק, חצי, Teil, Hälfte; partie, moitié; part, half —  א) פְּרָס במשמ' חצי משקל, חצי מנה: אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וקב שעורים וכו' וקב גרוגרות או מנה דבילה ר' עקבא אומר פרס (פאה ח ה). חמש רחלות גזוזות מנה מנה ופרס2 חייבות בראשית הגז (רבי דוסא, עדי' ג ג). בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים (יומא ד ד).  מנה לאביך בידי והאכלתיו פרס הרי זה נשבע (רבי אליעזר בן יעקב, שבוע' מב.). —  ובהשאלה, מנה בן פרס, בן גדול לאב קטן: יבא מנה בן פרס אצל מנה בן מנה ואל יבא מנה בן מנה אצל מנה בן פרס (רב נחמן בר יצחק לרב נחמן בר רב חסדא, תענ' כא:). שניהם (בלעם ובלק) היו מנה בן פרס שהיו עושין עצמן גדולים מאבותיהם (תנחומא בלק יג). —  פְּרָס מן ככר הלחם, חצי ככר, שעור ידוע של לחם ושאר מאכלים: שתה רביעית יין ונכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס רבי אליעזר אומר אם הפסיק בה או שנתן לתוכו מים כל שהוא פטור (כרית' ג ג). כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס, במזון שתי סעודות לערוב, בכביצה לטמא טומאת אוכלין וכו' (מעי' ד ה). מי שנכנס לבית המנוגע וכו' היה לבוש בכליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו בידיו הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהה כדי אכילת פרס פת חטין (נגע' יג ט). האוכל בבית המנוגע פרס מג' לקב (פרה א א). באכילת פרסים הדבר תלוי אילו אכל חצי זית בתוך כדי פרס זה וחצי זית בתוך כדי פרס זה שמא כלום הוא (ירוש' הור' ג ג). כמה שיעור חצי פרס ב' ביצים חסר קימעא ד"ר יהודה ר' יוסי אומר ב' ביצים שוחקות (ערוב' פג.). הנח לכותח הבבלי דלית ביה כזית בכדי אכילת פרס (פסח' מד.). — ובסהמ"א: מאמר בעלי הקבלה שעור האוכל כביצה שמטמא אוכל אחר ומשקה וידים וביצה וחצי שקוראים אותו חצי פרס שמטמא לאוכל (ר"א הקראי, גן עדן, טמאה וטהרה יב, קה:)3. — °ובמליצה, פְּרַס השכל, חצי השכל, ואמר המשורר: יתפארו המה בשירותם ולא זכרו פרס שכלי אשר נובע (עמנו' מחב' א, 4). — ב) פְּרַס, במשמ' החלק המגיע לפלוני, שכר4, Anteil, Lohn; part, salaire; share, wages: אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם (אנטיגנוס איש סוכו, אב' א ג). בשעה שהעבד משמש את רבו כל צרכו הוא תובע פרסו ממנו (ירוש' תענ' א א). שהירעתי מעשי וקיפחתי פרסיי5 (שם קידוש' ד יא, גני', 238). אין העבד תובע פרסו אלא סמוך לפרסו (שם שם). מי שיש לו ה' נשים מקבלות פרס מבעליהן וה' עבדים מקבלין פרס מרביהן (ת"ר, ערוב' עג.). לעבד שמבקש פרס מרבו אמר להם תנו לו ואל אשמע קולו (תענ' כה:). כעבד שנוטל פרס מרבו וחוזר לאחוריו ומשתחוה (רב אחא בר יעקב, ב"ב כה.). — והמלה משמשת היום במשמ' שכר כבוד הנתן לאדם על פעֻלה מצֻינת, Preis; prix; price.