1, פרסא, ש"נ, — מסך ומחיצה פְרוּשָׂה, בספרות הקבלה: ויש בין כל עולם ועולם הפסק פרגוד ופרוכת ופרסה שלא יעלה מי שאינו ראוי לעלות יותר (נפתלי בר' יעקב אלחנן, עמק המלך, יז:). ולכן א"ס תיקן הפרס"ה בין אדם קדמאה סתימאה לבין א"ק סתם וכל אחד נעשה פרסא לחבירו (שם מג:). ואילולא הפרסא והפרוכת שבין עולמות א"ס לאצילות הית נשפע שפע רב לבלי תכלית (שם מה.). נתפשט החוט בתוך אדם קדמאה ונעשה פרס"ה פי' פרוכת שהוא מסך וכו' (שם מה:). והוא הנקרא פרוכת בלשון המקרא ופרגוד בלשון הגמרא וכו' ופרסה בלשון הזוהר (שם קסח.). אח"כ בפנים האור בקע הפרסה וחזר הכן אחר שנתחדש בשרשו לרדת למטה (רמח"ל, פתחי חכמה ב, ח:). והנה עד כאן נתקן עולם האצילות, אח"כ נפרסה פרסה כמו מסך תחת האצילות (שם שם יג.).