°, 1, ש"נ, מ"ר פְּרָעוֹת, — נקמה, ואמר הפיטן: ויקם לישע בחנית ובמסע יחיש לפרוע פרעות בישראל (ר"י נג'ארה, עולת שבת מג). — ואמר המליץ: עד ידין יי' דין עמו וישיש לבם בפרעות אויב (ב"ז, ב"ס לה יה). — ובמשמ' עֹנש, ואמר הפיטן: ובפרעות2 תפרע המוציא שם רע (רשב"ג, אזהרות, שמור לבי). — ובמשמ' מהומה, השחתה, התנפלות שודדים ורוצחים: והשמרי מן היצר הרע אשר בך פרעות פרע וכארי שכב כרע (ר"י חריזי, תחכ' יג, 235). המורדים פרעו בהם (ביהודים) פרעות (צוק העתים, לקורות הגזרות, 16). כי חפצתי להראות להקוראים מחנה בני הנעורים ודרכי לבם בטרם הפרעות ואחריהן וכו' וכל אלה היו קודם הפרעות, והפרעות רק אמצו את רוחם וכו' נטל עלי לדבר בתחלה על אדות ההתרגשות בלב התלמידים בטרם באו הפרעות כהקדמה לכל אשר אכתוב אחרי כן (פרץ סמולנסקין, מכתב בראש ספור נקם ברית).