*, ש"נ, מ"ר פְּרָעוֹת, — אבן היוצאת מן הגדר1: אבל הסבכות והפרעות ובית הפרס וארץ העמים והגולל והדופק ורביעית דם וכו' על אילו אין הנזיר מגלח ומזה בשלישי ובשביעי ואינו סותר את הקודמין ומתחיל ומונה מיד (נזיר ז ג). הזיזין והגזריות והשובכות והשקיפים והסלעים והגהרים והשננים והסככות והפרעות2 שהן יכולין לקבל מעזיבה רכה (מביאין את הטומאה וחוצצין) (ר' מאיר, אהל' ח ב). אלו הן הסככות אילן שהוא מיסך על הארץ, והפרעות היוצאות מן הגדר (שם שם). הן סככות הן פרעות (ירוש' ע"ז ב י). ואין מציינין על הוודאות אבל מציינין על הספיקות, ואלו הן הספיקות סככות ופרעות ובית הפרס (ת"ר, מו"ק ה:). סככות אילן המיסך על הארץ, פרעות אבנים פרועות היוצאות מן הגדר (שם שם). נאמן הכותי על נטע רבעי וכ' אבל לא על הסככות ולא על הפרעות ולא על ארץ העמים ולא בית הפרס מפני שנחשדו בהם (כותים א). — ובסהמ"א: או שהאהיל עליו ועל השריגים היוצאים מן האילנות או הפרעות היוצאות מן הגדר או מטה או גמל וכיוצא בו וכו' הרי זה אינו סותר (רמב"ם, נזירות ז ו). אבנים היצאות מן הגדר הסוככות על הארץ והן הנקראין פרעות אם יכולין לקבל מעזיבה בינונית והן עומדין הרי אלו מביאין וחוצצין מן התורה (הוא, טומאת מת יג ב).
1 [אולי בראשית משמעותה כמו א. פַּרעָה, כדגמת פַּרְעוֹת הראש, היוצאות בראש האדם, ולפי זה אין כאן אלא שמוש מֻשאל של אותה המלה.]
2 [בסה"ש של רד"ק מובאת משנה זו ובמקום פרעות נדפס: פרכות.]