1 [גם בצורתו וגם במשמעותו לא הובן בטוי זה. השבעים תרגמוהו במשמ' חשיפה וגלוי: ἀπεϰλύφϑη ἀποϰαλυμμα, נתגלה גלוי בישראל;  הוולג' בתרגום חפשי: qui sponte obtulistis de Israel animas vestras ad periculum. כלו' אשר ברצון נדבתם את נפשותיכם לסכנה; ת"י: כד מרדו בית ישראל באוריתא. ורש"י פרש: כשבא פרצות על ישראל שפרצו בהם העכו"ם על עזבם את ה' והתנדב העם לשוב בתשובה וכו'; וריב"ג בשרשיו: מראש פרעות אויב נקמת האויב דומה לדברי רבותינו ז"ל והנפרע לנו מצרינו ויכשר מאד להיות כמהו בפרוע פרעות בישראל, ע"כ; ומעין זה רד"ק: בנקום נקמות: ורלב"ג כתב: הוא מענין השבתה וביטול והרצון בזה כי עם היות ישראל מושבתים ומבוטלים מהגבורה מפני לחץ סיסרא ויבין והיו מפני זה בתכלית החולשה ראוי מפני זה לברך השי"ת כשהתנדבו עם ישראל לעלות עליהם למלחמה וכו', ע"כ. ומעין אלו גם דברי החדשים, החושבים בטעות אף על גדול השערות או על ראש פרעות (בתרגום השבעים ראש מושלים) וכד'. ואף בתרג' הגרמני של טורטשינר לא ירדנו לסוף כונתו של בטוי זה.
ואולם אשר לצורת הבטוי עלינו להכיר שאין כאן באמת שתי מלים, שיש להפרידן כפעל (בִּפְרֹעַ) וכשם עצם (פְּרָעוֹת), אלא מלה אחת כפולת השרש, כדֻגמת חברבורות, חפר-פרות וכד', שגם זו האחרונה  כתובה בספרים כשתי מלים נפרדות. וכן יש להבין אף צרופים כגון שׁוּב שְׁבוּת בעיקר לא כפועל ושם, אלא אלא כמקור של פעל מכפל, כגון גלגל וכדו' ואין בְּשׁוּב שׁבוּת אלא בשבשבות, כְּשֶׁשִׁבְשֵׁב, כלו' כשהשיב ה' את ישראל. וכך אף כאן מלה אחת בפרעפרעות ומלה (מכפלת) זו באה בפסוק בהקבלה גמורה אל בהתנדב: בפרעפרעות בישראל— בהתנדב עם — ברכו יי'. ומתוך כל מבנה הפסוק ברור, שאין בהתנדב עם ואין בפרע פרעות בישראל תאור הזמן וכדו', אלא השלמות הן לפעל ברכו ה', כלו': כיצד תברכו את ה'? בהתנדב עם וכו'. ועל כן  ברור שאין משמ' בהתנדב עם שונה מן כל התנדבות שבמקרא שפירושה התרוממות הלב, כלו': ברכו את ה' בהתרוממות לב, מתוך נדיבות רוח מלאה, מתוך שמחה מלאה.