פַּרְעָן

°, תוש"ז, נק' פַּרְעָנִיּוֹת, — מי שחייב לשלם, מי שקבל על עצמו לפרֹע חוב: ומיד לקחו מידו אותו השיעור ונתנוהו ביד התובע ונהיה בפני כלם הוא ואחיו פרענים קבלנים לסלק ולהפיץ מעל שמעון זה כל מין ערעור שבעולם מאותו השבוי ומכל באי כחו (שו"ת מהרשד"ם יו"ד עג). עד אשר יצא לחפשי לוי אשר נשבה עם שמעון הנז' ונהיה ערב ופרען בעד פדיונו (שם שם). ונהיה מעתה עד קבלן ופרען לשמעון הנז' ולבאי כחו בעד אחיו הנז' וכו' (שם שם). נכנסו ר' יאודה ור' מרדכי ערבים קבלנים ופרענים לר' שאלתיאל הנז' (ר"א ששון, שו"ת תורת אמת נ, עד.). וליפות כחו של שמעון נכנסת פלנית אשת ראובן הנז' בעד בעלה הנזכר ערבנית קבלנית פרענית וכל הכח שיהיה לו על ראובן בעלה יהיה עליה כמו כן (שם קכא, קלה.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים