פ"ע, פָּשַׁעַתְּ, פָּשָׁעַתְּ, פְּשַׁעְתֶּם, פָּשְׁעוּ, פָּשָׁעוּ, פֹּשֵעַ, פֹּשְׁעִים, פּוֹשְׁעִים, פִּשְׁעוּ, יִפְשַׁע, תִּפְשַׁע, יִפְשְׁעוּ, פְּשֹׁעַ, פָּשֹׁעַ, — פָּשַׁע העם או המלך מתחת יד עם אחר, פֶּשַׁע בעם או במלך מרד בו, בגד בו, abfallen; abandonner; to desert: וַיִּפְשְעוּ ישראל בבית דוד עד היום הזה מ"א יב יט.  וַיִּפְשַׁע מואב בישראל אחר מות אחאב מ"ב א א. ויהי במות אחאב וַיִּפְשַׁע מלך מואב במלך ישראל שם ג ה. בימיו פָּשַׁע אדום מתחת יד יהודה וימלכו עליהם מלך וכו' וַיִּפְשַׁע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תִּפְשַׁע לבנה בעת ההיא שם ח כ-כב. — וּפָשַׁע העם או האדם באלהים: וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פָּשְׁעוּ בך מ"א ח נ. בנים גדלתי ורוממתי והם פָּשְׁעוּ בי ישע' א ב. אביך הראשון חטא ומליציך פָּשְׁעוּ בי שם מג כז. פָּשֹׁעַ וכחש ביי' ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרח הרו והגו מלב דברי שקר שם נט יג. הכהנים לא אמרו איה יי' ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פָּשְׁעוּ בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועילו הלכו ירמ' ב ה. למה תריבו אלי בלבכם פְּשַׁעְתֶּם בי נאם יי' שם שם כט. אך דעי עונך כי ביי' אלהיך פָּשָׁעַתְּ ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יי' שם ג יג. וסלחתי לכל עונותיהם אשר חטאו בי ואשר פָּשְׁעוּ בי שם לג ח. שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פָּשְׁעוּ בי עד עצם היום הזה יחז' ב ג. אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פָשְׁעוּ בי הוש' ז יג. ביום ההוא לא תבושי מכל עלילותיך אשר פָּשַׁעַתְּ בי צפנ' ג יא. — וּפָשַׁע על התורה, עבר על דבריה: יען עברו בריתי ועל תורתי פָּשָׁעוּ הוש' ח א. — וּפָשַׁע על דבר, למען הדבר: ועל פת לחם יִפְשַׁע גבר (משלי כח כא). — ובדבר:  השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פְּשַׁעְתֶּם בם יחזק' יח לא. כי הרבינו לִפְשֹׁעַ בדבר הזה עזר' י יג. — ובלי השלמה: באו בית אל וּפִשְׁעוּ הגלגל הרבו לִפְׁשֹׁעַ והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם עמו' ד ד. נחנו פָּשַׁעְנוּ ומרינו אתה לא סלחת איכ' ג מב. — ובינ' פוֹע': ושבר פּשְׁעִים וחטאים יחדו ועזבי יי' יכלו ישע' א כח. השיבו פוֹשְׁעִים על לב. שם מו ח. כי ידעתי בגוד תבגוד וּפשֵׁעַ מבטן קרא לך שם מח ח. תחת אשר הערה למות נפשו ואת פּשְׁעִים נמנה והוא חטא רבים נשא וְלַפּשְׁעִים יפגיע שם נג יב. וברותי מכם המרדים וְהַפּוֹשְׁעִים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא יחזק' כ לח. כי ישרים דרכי יי' וצדקים ילכו בם וּפשְׁׁעִים יכשלו בם הוש' יד י. ופשְׁעִים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה ותשועת צדיקים מיי' וכו' תהל' לז לח-לט. אלמדה פשְׁעִים דרכיך וחטאים אליך ישובו שם נא יה. ולאחרית מלכותם כהתם הַפּשְׁעִים יעמד מלך עז פנים ומבין חידות דני' ח כג. —  ובתו"מ: שלא פשעת בדבר אלא היא הטעתך מד"ר בראש' פז. שהראה הקב"ה למשה וכו' דור דור ושופטיו דור דור ומנהיגיו דור דור ופושעיו דור דור וצדיקיו שם במד' כב. ועל ידי שמטרונית היתה יודעת שהמלך היה מחבבה יותר מדאי היתה פושעת על כבודו של מלך ומפלגת את גזירותיו פסיק' רב', ותאמר ציון, קמד. כשתהא אומר לפושעים למה לא עשיתם תשובה, אם תקבלני כל הפושעים משלימין לך ומסתכלין בי הכל, ואני העד העיד שאתה מקבל את השבים מדר' שוח"ט לתהל' נא. — ובסהמ"א: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו כי אל טוב וסלח אתה תפלת י"ח. במי שמתחמם באש שאם ישב רחוק ממנו יהנה בחומו ויקבל תועלת באורו ואם יפשע בעצמו ויוסיף להתקרב אליו ישרף וישוב לו התועלת לנזק פרוש הרמב"ם לאבו' ב י. — ואמר הפיטן: אני אשמתי ופשוע צדק נא דינהו ואל יצא רשוע צדק המציאהו חסדך בל תמש, סליח' נעילה, סדור ארם צובה, תריח. — *פּוֹשְׁעֵי ישראל וּפוֹשְעֵי אמות העולם: פושעי ישראל בגופן פושעי אומות העולם בגופן יורדין לגהינם ונידונין בה י"ב חודש תוספת' סנה' יג ד. אמרה כנס"י אף על פי שדלה אני מן המצות לי נאה להושיע פושעי ישראל בגופן רבא, ר"ה יז.. תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם גיט' נז.. — *פָּשַׁע השומר, התרשל ולא שמר כראוי, vernachlässigen; négliger; to neglect: שומר חנם כיון שאמר פשעתי מקנה ליה כפילא רב פפא, ב"מ לד.. פשע בה ויצאת לאגם ומתה בדרכה וכו' שם לו:. — *ועל מי שהתרשל בענינים אחרים וגרם לתקלה ע"י זה, בתפלה, בערוב, בהליכה בדרך: ושל מוספין כל היום, א"ר יוחנן, ונקרא (המתפלל מוסף אחר שבע שעות) פושע ברכ' כח.. פושע את  שמואל, למי שלא הניח ערוב תבשילין, ביצה ע"ז:. נתקל פושע הוא ר"מ, ב"ק לא.. למימרא דסבר ר"מ נתקל לאו פושע הוא ב"מ פב:. — ובסהמ"א: וכן אם פשע ולא בדק הסכין או שאבדה הסכין עד שלא יבדוק שחיטתו כשרה רמב"ם שחיטה א כה. שהמוסר כרמו לשומר בין באריסות בין בשמירות חנם וכו'  ופשע ולא עשה חייב כמי שהפסיד בידים הוא, שכירות ב ג. אבל אם שלח לו ע"י מי שהוחזק כפרן או במקום סכנת דרכים שאין הרבים רגילין להעביר שם ממונם הרי פשע וחייב טוחו"מ קכא א. ראובן שאל משמעון משכון שמשכן בידו, השיב שמעון בנך הקטן בא ושאל אותו בשמך ונתתיו לו, וראובן אומר שלא בא לידו, שמעון פושע הוא שמסרו ליד בן ראובן אפילו אם היה גדול שו"ע חו"מ עב לא. הפקיד אצלו פירות שאינם מדודין ועירבן עם פירותיו ולא מדדן ה"ז פושע שם רצב יד. — *וּפָשַׁע האדם בנפשו, לא נשמר לנפשו, לא נהג בזהירות1: אתם פשעתם בנפשותיכם מפני מה לא הנחתם בבתיכם תבואה של של שנים ושלש וארבע שנים מד"ר בראש' צא. —  °וּפָשַׁע בפלוני, התרשל בעבודתו עם פלוני, פָּשַׁע בתינוקות2: ומלמד תינוקו' שפשע בתינוקו' ולא למד או למד בטעות וכל היוצא באלו האומנים שאי אפשר שיחזירו ההפסד שהפסידו מסלקין אותן בלא התראה רמב"ם, שכירות י ד. 

— נִפע', נִפְשָׁע, — מי שפשעים ומורדים בו: מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד אח נִפְשָׁע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון3 משלי יח יח-יט. — °נִפְשָע הדבר מהיות, נִפְשָע הדבר ולא היה, הכזיב את תקות המקוה ולא היה: בשת דבר הבא על ענין שחשב המתבייש שיהיה ונפשע מהיות ר"א בדרשי, חותם תכנית, בושה. לפי שכזב יאמר על דבר הנועד להיות ויפשע ולא יהיה וכו' אל תיעד לה דבר שיפשע מהיות שם, כחש. — °ובמשמ' הקל, ואמר הפיטן: טהור עינים מראות רעים יצוריו בוחן בכל עתים ורגעים כלות בחמה בו נפשעים להביא שבר לחטאים ופושעים ר' שמעון בר יצחק, אמתי, סדר ב שבועות.

— הִפע', °הִפְשִׁיעַ, — הִפְשִׁיעַ את פלוני, החטיאו, גרם לו שיפשע: וה' המיתו (את מנילאוס) באכזריותיו ובעונותיו כי הרבה הפשיע4 והרשיע לעשות תועבות רבות לפני מזבח ה' יוסיפון כד, פרג, מד.. מדוע הפשיעם והכשילם נצחון, וגנזייל. 211. — ובמשמ' הרשיע, האשים, אמר על פלוני שפשע, חשב לו לפֶשַׁע: אל פניו אוכיח, לדעת מה יפשיעני רש"י, איוב יג יה. ואני בבואי מפדן באותו הדרך לאחר שברכני הקב"ה מתה רחל בדרך בעוד הרבה דרך עד הישוב לכן קברתיה בדרך כי לא היה פנאי לקברה אצל לאה במערת המכפלה, ושלא יפשיעהו יוסף על אמו הוצרך לומר כן רשב"ם, בראש' מח ז. אפילו חמור אחד לא נשאתי מהם כשאר משתוררים על הצבור ואם כן למה מפשיעים אותי בשררה הוא, במד' יו יה. — ואמר הפיטן: חון סוערה וסועה ומלשני הבליעה צאנך מלהפשיעה פן אראה ברעה באבדן מולדתי יצחק, יושב בסתר, סליח' ד עשי"ת.