פִּתְאֹמִי

°, פתאומי, ת"ז, —  הדבר הבא פִּתְאֹם: המות הפתאומי אשר קרה לבכורי מצרים היה בשינוי מזגיהם אל קדחת חדה מופלגת שורפת והגרת הדם (אמו"ר לראב"ד, 103). מי שמשים בלשונו סלף ועוות יגרום לעצמו סלף קשה ופתאומי כמו שבר העץ ברוח חזקה (רלב"ג, משלי יה ד).  שמחה פתאומית (ר"י אברבנאל, בראש', ויפל ה' תרדמה). שלא היה מעשהו (של אברהם בעקדה) פתאומי אבל במתון (הוא, ענין העקדה, וישכם אברהם בבקר). וכנראה בחרו במות הפתאומית להנצל מן הארוכה והיא מכת יסורין (שבט יהודה, הנובר, 27). האומרים כי יש תנועה פתאומיית (יש"ר מקנדיה, אילים ג). שמענו וראינו מיתות פתאומיות בהרבה והרבה מבני אדם (ר' נחום עזרני, חמדת הימים א, כב.). היו אלה הויות פתאומיות לא הדרגיות (ספר המדות ב יד). תכליתם לפעול פעולה פתאמית (אגרות יל"ג א ד). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים