ש"ז, — פְּקֻדה, צו המלך,  Verordnung; décret, ordre; decree, order: אשר אין נעשה פִּתְגָּם מעשה הרעה מהרה (קהל' ח יא). אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו וכו' ונשמע פִּתְגָּם המלך אשר יעשה בכל מלכותו (אסתר א כ). —  ואמר בן סירא: היה ממהר בשמועה ובארך רוח השב פתגם (ב"ס גני' ה יא). —  ובמדרש: ונשמע פתגם המלך וגו' ר' לוי ור' יצחק, ר' לוי אמר פתגם גדול אנו עתידין לשמוע מזו שנכנסה למלכות, מהו, אבל גדול ליהודים, ור' יצחק אמר פתגם גדול אנו עתידים לשמוע מזו שנכנסת למלכות, מהו, שמחה וששון ליהודים, א"ר יהודה בר' סימון ונשמע פתגם מלך מלכי המלכים הקב"ה שאמר בחכמתו ובתבונתו מחה אמחה את זכר עמלק (מד"ר אסתר סוף פרשתא ג, ונשמע פתגם). —  ואמר הפיטן: פתגם מלכם לא איחרו צירים ומיד מיהרו (ינאי, אז נולד, קרוב' לס' שמות, זולאי, פא). —  ונהוג בספרות ובדבור במשמ' בטוי או משל,  Sinnspruch; proverb(e), epigram(me)1.