1, פִּתְאוֹם, תה"פ, — בהפתעה, מבלי שידעו, מבלי שצפו לדבר, פתע, plötzlich; soudainement; suddenly: ויאמר יי' פִּתְאֹם אל משה ואל אהרן ואל מרים (במד' יב ד). ויבא אליהם יהושע פִּתְאֹם (יהוש' י ט). ותבא עליך פִּתְאֹם שאה לא תדעי (ישע' מז יא). פִּתְאֹום שדדו אהלי רגע יריעתי (ירמ' ד כ). כי פִּתְאֹם יבא השדד עלינו (שם ו כו). ויורם אלהים חץ פִּתְאֹום היו מכתם (תהל' סד ח). על כן פִּתְאֹם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא (משלי ו יה). — ועם ב, בְּפִתְאֹם: וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם כי בּפִתְאֹם היה הדבר (דהי"ב כט לו). — ועם מלת פֶּתַע: וכי ימות מת עליו בפתע פִּתְאֹם וטמא ראש נזרו (במד' ו ט). והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פִּתְאֹם (ישע' כט ה). לכן יהיה להם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פִּתְאֹם לפתע יבא שברה (שם ל יג). — פחד פִּתְאֹם: אל תירא מפחד פִּתְאֹם ומשאת רשעים כי תבא (משלי ג כה). על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פִּתְאֹום (איוב כב י). — ופִתְאֹם, במשמ' בלי ידיעה או מחשבה: הולך אחריה פִּתְאֹם כשור אל טבח יבא וכעכס אל מוסר אויל2 (משלי ז כב). כי לאויל יהרג כעש ולפתה תמית קנאה אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פִתְאֹם3 ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל (איוב ה ב-ד). — ובתו"מ: משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה ולא קבע להם זמן וכו' בפתאום ביקש המלך את עבדיו וכו' (רבי יוחנן בן זכאי, שבת קנג., וכעין זה מד"ר קהל' סדרא תליתאה, בכל עת, בשם ר' יהודה הנשיא). שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי שר הנרגל בבית המשתאות וכו' והנכנס לבית חברו פתאום (בשם בן סירא, נדה טו:).
1 [תה"פ בסיום האַפִּי, כמו רֵיקָם, חִנָּם, ועי' לצורות אלו טורטשינר, Entstehung d. semit. Sprachtypus, עמ' 1 וכו', ובא פִּתְאֹם במקום פתעם, וכן מצוי הצרוף פֶּתַע פִּתְאֹם, פתאֹם לפתע. וכן באשור' אִנַ פִּתְּ, אִנַ פִּתִּמַּ, וגם אַפִּתִּ במקום אַנַ פִּתִּ במשמ' פתאם, וכמלה שאולה אפתי במשמ' תכף ומיד, בתעודות הארמיות מיֵב, ולפי הנאמר בהערה לשרש פתח יתכן שנגזר שרש זה מן פתאם.]
2 [הכונה: וּכְעַכֵּס אל מוֹסַר אַיָּל, מלשון וברגליהם תעכסנה (ישע', ג יו).]
3 [הכונה לפי טורטשינר בפרושו: אני ראיתי אויל כעסן (משריש, וכן בערב' שׁרשׂ شرس, כעס) כזה והוא קלל (ויקב) נוהו מבלי לחשב, ועל כן: ירחקו בניו מישע וכו'.]