1, ת"ז, — קשור בִּפְתִיל: וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פָּתִיל עליו טמא הוא (במד' יט יה). — ובתו"מ: אין מקיפי' לא בעץ ולא בעופרת מפני שהוא פתיל ואינו צמיד (כלים י ב). קדירה שהיא מליאה אוכלין ומשקין ומוקפת צמיד פתיל ונתונה בתוך התנור, שרץ בתנור אוכלין ומשקין שבקדרה הוי טמאין התנור טמא שאין צמיד פתיל לטומאה (תוספת' שם ב"ק ו י). חבית שכפאה על הפתיל ומירח שפתותיה על הכתל מצלת על מה שבתוכה ועל מה שכנגדה בכותל (שם שם ז ו). אין מקיפין בקסטרון מפני שהוא פתיל ואינו צמיד (שם שם ז ז). לאחד שהיה לו אשה בתוך אשה בתוך ביתו, מה עשה אותו האיש, הלך והביא את החבית והקיפה בצמיד פתיל והניחה בקרן זוית וכו' (אדר"נ א). לצלוחית של אפופילסימון מוקפת צמיד פתיל ומונח בזוית ולא היה ריחו נודף (ר' ברכיה, מד"ר בראש' לט).
1 [לפי הנקוד, המנקד צָמיד בנפרד, יש לראות פָּתִיל כת"ז המשמש לואי לש"ע צמיד: צמיד שהוא פָּתִיל, קשור בפתיל, לכלי. וכך ת"א: מגופת שיע מקף עלוהי, ת"י: מגופתא מחברא ביה מקף על פומיה, רש"י: פתיל לשון מחובר בלשון עברי וכן נפתולי אלהים נפתלתי נתחברתי עם אחותי, ע"כ. ובכוון זה גם השבעים: ὅσα οὐχὶ δεσμὸν ϰαταδέδεται ἐν αυτῷ, שאין קשר (צמיד) קשור עליו, ואמנם בוולג' operculum nec ligaturam, כלו' שאין צמיד ולא פתיל, ואף בספרי נאמר פתיל זה העודף צמיד זה הדופק וכו' כאלה היו כאן שני שמות עצם, ובכוון זה הלכו אף כמה מן החדשים, ועי' צמיד, הערה.]