*, ש"נ, — חוט פשתים, שבו נשאב השמן הדולק במנורה, Docht; mèche; wick: לא ימלא אדם את הקערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת (שבת ב ד). המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני עובדי כוכבים וכו' פטור, כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה חייב ורבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם (שם שם ה). נתן לו פרוטה אמר לו הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות הלך והביא לו בכולה נרות או בכולה פתילות וכו' שניהם לא מעלו (מעי' ו ג). ישראל שנכנס לתוך ביתו של כהן להדליק לו הנר טובל לו הפתילה בשמן (תוספת' תרומ' יט). נעורת של פשתן כדי לעשות ממנה פתילה קטנה לנר (שם שבת ט ה). שלשה דברים נאמרו בפתילה להחמיר ושלשה להקל וכו' (שם יו"ט כא). פתילה שהיא מלאה משקין טמאין ונגבו מבחוץ ונפלו לאויר התנור בשעת הסיקו טמא (שם כלים ב"ק ו יט). בן בבי על הפקיע, שהיה מזייג את הפתילות1 (ירוש' שקל' ה ב). נותן לה כר נר ופתילה כוס וחבית וקדירה (שם כתוב' ה יב) . אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו ואין חוששין לפתילתו להחליפו עד שיכלה (סופר' כ ד). משל למלך שאבד זהוב מביתו או מרגלית טובה, לא על ידי פתילה באיסר הוא מוצא אותה (מד"ר שה"ש, שיר). אפי' נרות אפילו פתילות היה אליהו מעביר ממקום למקום כדי שלא יטריח לכל בריה (ר' יהודה בר אלעאי, שם שם, סמכוני). הנר הזה בזמן שהוא כבה מאליו יפה לו ויפה לפתילה ובזמן שאיננו כבה מאליו רע לו ורע לפתילה (רבי יהודה, שם שם דודי ירד). — ומינים שונים של פתילות: פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה ר' אליעזר אומר טמאה היא ואין מדליקין בה (שם ב ג). מצות הנשרפים היו משקעים אותו בזבל עד ארכבותיו וכו' ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו (סנה' ז ב). מצות הנשרפין וכו' ר' קריספא בשם ר' יוחנן בפתילה של בעץ היא מתניתא וכו' א"ר יוסי בי ר' בון וכו' בפתילה של נפט היא מתנית' (ירוש' סנה' ז ב). מאי פתילה א"ר מתנה פתילה של אבר (בבלי שם נב.). — ובצמחים: אפילו תימר בשדה ירק עצמו עוד הוא יש לו גבול משיביא שלש פתילות (ר' זעירא, ירוש' מעש' א ד). כי קאמר ר' חייא בפתילה דאספסתא (ב"ק כ.). — ובהשאלה: על שתי פתילות בנר אחד (נחתם הדין). (גיט' נח.). — ובסהמ"א: מוחטין, מקנח הדשן של פתילה כשהוא עמום (רגמ"ה, מנח' קז.). יש כמו שתי פתילות של חלב בעיקרי המתנים סמוך לראש הירך (רמב"ם, מאכלות אסורות ז ח). אשר יראה פעמים כעמוד אש רחב ופעמים כפתילה דולקת וכלהבה וכו' וכשיהיה קטן בארכו ורחבו יראה כפתילות דולקות (יוסף ישראל פורלין, תולדות אדם ג לז, בריט' מוז'). — ואמר המשורר: וכל מרבה דברים הם לרע לו, ורב שמן יכבה הפתילה (ר"י חריזי, תחכ' כד, 225). — ואמר המליץ: גוו פתילה נפתלת ונשמתו שמן זית זך (מובא ביד אבשלום על משלי כז לר"י עראמה, ד"ה צופניה). — וּפְתִילָה של צמח זה או זה, שער הזרע של הצמח, שיוכל גם לשמש פתילה לנר: אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בפתילת האידן2 ולא בפתילת המדבר3 (שבת ב א). — °וברפואה, כמין פְּתִילָה ישימוה בפי הטבעת וכדו' לחלי העצירות וכדו' Zäpfenen; suppositoire; -ory: אם תהיינה (הלֵיחות) משפל הגוף נעשה החוקנות והפתילות (קאנון ג א א כג). וממה שמועיל מהסתימה הזוהמיית פתילה לקוחה מאליבורוס וניטרוס וישקד באזן שלשה ימים ותוציא (שם ג ד ח). ואמנם ההנהגות המריקות והמשלשלות המימיות והפתילות והחוקנים הנה הם יותר קרובים אל המים ויותר קלים על הטבע (שם ג יד יב). ופתילות והנה יקרא ג"כ פתילות והם הנקראים בערבי שואפת גם הם תחבולה עשויה מהרופאים להעיר הטבע לדחות דבר מה וכו' ויש פתילות עשויות לחזק התושבת וכו' פתילה רכה מעירה הטבע וכו' פתילה חדה משלשלת (מפתח הרפואה). או תעשה פתילה מעפץ ולבונה מעורב בחומץ ותקבל ברחם עישון מפלפל ולבונה (ר"מ אלדבי, ש"א ד ב). ויעשו לילוד פתילה ממלח או מצואת עכברים (הוא, שם ה ב). ואסור לשים פתילה בפי הטבעת כדרך שנוהגים לעשות למי שהוא עצור (חמדת הימים א טו). — °פְּתִילוֹת הראש: ויש בעצמות הראש תפירו' רבות ארוכות נכנסות זו בזו כשתי מגורות והם שבעה עצמות שנקראים פתילות הראש והם מתקשרי' אלו באלו ומביניה' יוצא העשן (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד א).4