פְּתִיכָה

°, ש"נ, — שה"פ מן פָּתַך, בלילה, ערבוב: ענין פתיכה וערבובי יציקות משקין בדבר יבש והרטיבו (בשם מנחם, עטרת צבי לכבוד גרץ, 106). אדמדם שבראשון ושני, סימן פתיכת אודם שבהם נכרת במקום אחר, כגון טיפת דם בחלב (רש"י, שבועות, ו., ד"ה שבזה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים