ב. פְּתִילָה

°, ש"נ,— שה"פ מן פָּתַל, פעלת הפותל חוטים: הפותל חבלים מן ההוצין וכו' הרי זה תולדת קושר וחייב ושיעורו כדי שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה, שנמצאת מלאכתו מתקיימת (רמב"ם, שבת י ח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים