1, ש"ז, מ"ר פְּתִילִים, פְּתִילִים, כנ' פְּתִילֶךָ, — חבל דק שזור מחוטים, Faden, Schnur; fil, corde; thread, string, פְּתִיל תכלת: וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפד בִּפְתִיל תכלת להיות על חשב האפוד (שמות כח כח). ונתנו על ציצת הכנף פְּתִיל תכלת (במד' יה לח). — ואמר בן סירא: והיתה לך רשתה מכון עז וחבלתה בגדי כתם עדי זהב עולה ומוסרתיה פתיל תכלת (ב"ס גני' ו כט-ל). — ופְתִיל פשתים, קו המדה, חבל למדד בו: והנה איש מראהו כמראה נחשת וּפְתִיל פשתים בידו וקנה המדה (יחזק' מ ג). — וּפְתִיל נְעֹרת, פתילת נערת להדליק אש: וינתק את היתרים כאשר ינתק פְּתִיל הנערת בהריחו אש (שפט' א ט). — וּפְתִיל זהב, חוט זהב: וירקעו את פחי הזהב וקצץ פְּתִילים (שמות לט ג). — וּפְתִילִים, במשמ' חגורה, אזור למתנים ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך וּפְתִילֶךָ ומטך אשר בידך (בראש' לח יח). ותאמר הכר נא למי החתמת וְהַפְּתִילִים והמטה האלה (שם שם כה). — ובסהמ"א: נראה לי שאלו שעושין נקבים בפי בתי ידים ויש להם חוט מחובר עם מחט שמכניסין באותן הנקבים ומהדקין על ידיהם, בין אם היה הפתיל מושם בנקבים מערב שבת מרווח והידקו בשבת, בין אם הכניסו בנקבים בשבת, אין בו משום תופר (רבינו ישעיה, מובא בשבלי הלקט, שבת קח). והפתיל אינו חוט רק הוא פתול משלשה חוטים לפחות (ר"א הקראי, גן עדן, תפלה ו, פ.). — ואמר המשורר: הלא זאת היא פעלת אל אשר שת פעלתם פעלת הכסילים, ושת להם עבתים על ידיהם ועל לבם צמודים הפתילים, והיו מרכבותיהם לנפשם למכשלים וסוסיהם כבלים והכריתם ברוח פיו כמו חוט ביד ארג וקצץ כפתילים (ר"ש הנגיד, הלי תעש, ברודי, 152). בין מר ומתוק יעמוד לבי והם רוש הנדד ודבר נשיקותיך, אחרי דבריך כפחים רקעו אתו פתילים קצצו ידיך (ר"י הלוי, מה לך צביה, שעה"ש 92). — °ובהשאלה, במשמ' קלוחי הגשמים הדומים לפתילים, ואמר המשורר: דומה חזיז קלות בהרעמו בעב לנפץ את נבליה, שמלה קרעה איש בגבה גם השליך אלי ארץ פתיליה (ר"ש הנגיד, הנה יחידתי, ברודי, 48). 

°פְּתִיל שֵׂעָר, ואמר המשורר: אשר יראה ויכיר באחרים, ואם נמצא פתיל שער בעינם, ולא יכיר בעצמו את אשר בו, עלי מה נפקחו עיניו ואינם (ירא האל, שירמן, איטליה, קכה). — °וּפְתִילֵי העצבים: העצב והמיתר והקשור וכו' והם נעדרי הדם וכשתתיכם ימחו וישובו פתילים וליפים הולכים בארך וכו' (פרקי משה א). — °ובהשאלה, פְּתִיל הרעיון, יאמר המשורר: ויטוה לשוני פתיל רעיוני ובגדי זמני בשירי אשבץ (ר"י חריזי, תחכ', הקד', 6).