1, ש"ז, מ"ר צֶאֱלִים, — שם למין ממיני האילן, מאילנות הקוציים, ויגדל בעמקים, לֹט קוֹצִי, zizyphus lotus: תחת צֶאֱלִים2 ישכב בסתר קנה ובצה יסכהו צֶאֱלִים3 צללו יסבוהו ערבי נחל (איוב מ כא-כב). — ובסהמ"א: יבולה וצאצאיה (של טריפולי) וכו' אגסים תפוחים וכו' צאלים (לאטאסביימע, איוב מ כ"א כ"ב וכן הוא בערבי) (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, ד). — ואמר הפיטן: תניף פנימי חלב ותרים דשן ועצי אור תבערה, שמן משחת קודש וקטרת סמים ואחת בשנה בקרני פנימי להערה, סמכוני צאלי קודש חלולי ובקע לגלגלת לא נעדרה כופר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה (רסע"ג, אזהרות אנכי אש אכלה, קובץ מע"י גאונ' ב, 40). פועל בחכמה פקד אדמה פלוט ביחומה פראים ובהמה, צאלים יסוכוהו צפה לערכהו צדו לנכסהו צנועים לכוסהו (שלמה הבבלי, אל נשא, יוצ' שבת בראשית). — ואמר המשורר: רועה עדריו נער מה טוב מנת חלקו ומה נעמה וכו' בין צאלים ישכב והוא בוטח (רמ"ח לוצאטו, מגדל עז ג א). — °ובמשמ' צֵל4, ואמר המשורר: עת עיני ראשונה אתך חזיו נפל מעלימו מסך האפל כברוח בן רגע צאלים נטיו בזרוח השמש מרום ושפל (יל"ג, חנה, שירי יל"ג א, 3). — °וצללי צבעים: בעל החומה (מויער שפעכט) משכנו האיראפ'א הדרומי ואוהב לקנן ביותר על החומות ומגדלים גדלו כהצפור (שפערלינג) ומראהו אמוץ יפה בצאלים שונים וכנפיו אדומי שושנה (שינהאק, תולדות הארץ, החיים, קכו). מראה נוצותיו (של עוף המות) בלול שחרחר ואמוץ בצאלים שונים (שם שם, קלה).
1 בערב' צ'אל ضأل, והוא שם לאילן. ואמר אבו חניפה: אלצ'אל שג'רה מנ אעלדק תכונ באטראפ אלימנ תרתפע קדר אלד'ראע תנבת נבת אלשרו ולהא ברעמה צפרא' ד'כיה ג'דא תאתיב ריהאה מן קבל אנ תצל אליהא, [ובעבר': הצ'אל הוא עץ מן הקטנים שימצא בקצות תימן, ירום כמדת אמה ויצמח כצמֹח צמחי הברוש ולו פרח צהוב ריחני, יבואך ריחו בטרם תגיע אליו,] ע"כ. ואמר עוד אבו חניפה: אלצ'אל ינבת פי אלשׂהול ואלועור, [ובעבר': הצ'אל יגדל במשורים ובמדברות,] ע"כ. ואמר אחר: והו שג'ר אלשדד מן שג'ר אלשוב פאד' אנבת עלי שט אלאנהאר קיל לה אלעברי عبري, [ובעבר': והוא עץ מהלֹט מעצי הקוצים ואם יגֻדל בשפת הנהרות יקרא לו עברי عبري, ע"כ. ואלעברי [כלו' הגדל בגדה] פרשו המלונים הערבים לאמר: טא נבת מן אלשדר עלי שטוט אלאנהאר ועט'ם, [ובעבר': מה שיגדל מן הלֹט בגדות הנהרות והוא גדול,] ע"כ. ואפשר כי כאן הכונה בערבי נחל לזה האילן ואולי היה [כאן] באמת כתוב עברי נחל. — ואבן ג'ני אמר: אלצ'אל הוא אלשדד אלג'בלי ואלג'בלי ארק עוד מן אלנחרי, [ובעבר': הצ'אל הוא הלֹט ההררי, וההררי הוא דק בעצו מן הנהרי], ע"כ. [והוא בארמ' ובסור' עאלא, עלא, ובלשונות האירופאיות Brustbeerbaum; jujube(-tree): ועי' (לֵו, Flora III, עמ' 124 וכו').]
2 [השבעים תרגמו: כל מיני (παντόδαπα) עצים, או עצים גדולים (μεγάλα), וכל יתר התרגומים הקדומים טלליא, צללים, וכדו'. וכן רש"י, ראב"ע ואחרים.] ואמר ריב"ג וז"ל: בעלי הפרוש מפרשים צאלים כמו צללים ולא היינו מונעים אותם בתמורת האלף מאחד מן הכפולים לולי הפסד הענין, והוא שאם היה כמו שחשבו לא היה צריך לצללו באמרו צאלים, שאין טעם למאמר האומר יסכוהו צללים צללו. ועוד כי אמרו יסכוהו ערבי נחל הוא ענין דומה לחלק הראשון אשר הוא יסכוהו צאלים צללו והוא שב עליו. אם כן הוא צאלים צמח כמו ערבי נחל, ואיננו רחוק בעיני שרוצים בו הצמח שקורין בערבי אלצ'אל, וכאשר נשים אותו צמח כאשר אמרנו יישר צללו עם צאלים, ויהיה הענין יכסוהו הצאלים שמצללין עליו, וזהו אשר נבחר אנחנו בצאלים, והאלהים יודע האמת. וממה שמחזק סברתנו בו עוד אמרו תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה דומה לאמרו תחת צאלים ישכב והוא צמח כמהו, עכ"ל.
[ובסהמ"א השתמשו במלה זו גם במובן אילן וגם במובן צל כמוכח ע"י הדגמאות, ואף גזרו מן השם פעל צָאַל במשמ' צלל.]
3 יש מפקפקים באמתת מלה זו.
4 [עי' בהערה לעיל.]