1, ש"ז, מ"ר צֶאֱצָאִים, -צָאֵי, כנ' -צָאַי, -צָאָיו, -צָאֶיהָ, -צָאֵיהֶם, א) צֶאֱצָאֵי הארץ, צֶאֱצָאֵי תבל, כל הברואים, היצורים, Geschöpf; créature; creature: קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צֶאֱצָאֶיהָ כי קצף ליי' על כל הגוים וחמה על כל צבאם (ישע' לד א-ב). כה אמר האל יי' בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נתן נשמה לעם עליה (שם מב ה). — ב) צֶאֱצָאֵי הָאָדָם, ילדיו, Kinder; enfants; children: כי אצק מים על צמא ונוזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צֶאֱצָאֶיךָ וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים זה יאמר ליי אני וזה יקרא בשם יעקב (שם מד ג-ה). ויהי כחול זרעך וְצֶאֱצָאֵי מעיך כמעותיו (שם מח יט). ונודע בגוים זרעם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בתוך העמים (שם סא ט). כי זרע ברוכי יי' המה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אתם (שם סה כג). וידעת כי רב זרעך וְצֶאֱצָאֶיךָ כעשב הארץ (איוב ה כה). זרעם נכון לפניהם עמם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לעיניהם (שם כא ח). אם ירבו בניו למו חרב וְצֶאֱצָאָיו לא ישבעו לחם (שם כז יד). אם תטה אשרי מני הדרך וכו' אזרעה ואחר יאכל וְצֶאֱצָאַי ישרשו (שם לא ח). — ודבור הַצֶּאֱצָאִים והצפעות, לאמר הַכֹּל, דברים חשובים ופחותים בערך2:  ותקעתיו יתד במקום נאמן וכו' ותלו עליו כל כבוד בית אביו הַצֶּאֱצָאִים והצפעות כל כלי קטן מכלי האגנית ועד כל כלי הנבלים (ישע' כב כג-כד). — ואמר בן סירא: ותתן מים בכבודך ותחלל את יצועיך להביא אף על צאצאיך ואנחה על משכבך (ב"ס גני' מז כ). — ובתו"מ: המברך (על המילה) צריך לומר ברוך אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשאירו שם וצאצאיו חתם באות ברית קודש (ירוש' ברכ' ט ד). ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך (ר' יוחנן, בבלי שם יא:). יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך (תענ' ו.). — ובסהמ"א: ומה מאד המשכילים יזהרו לבלתי שלוח המצות אל התנור על ידי הצאצאים והצפיעות הקטנות וכו' (חמדת הימים ג ב, לישת המצה). היה ראוי ליודעי דעת ומביני מדע לקבל האמת אף מן הצאצאים והצפיעות, יהיה מי שיהיה (שם ג ג, סדר הנהגת הדרוש). תוסיף אונים תרבה עצמה להשביעני מטוב אמריך ולהודיעני ממצב ושלום ביתך הצאצאים והצפיעות להשקיט צמאון רוחנו (קובץ אגרות בוקשטורף ו, 108). — ואמר הפיטן: ראה מעשה ידיו, וישכן גן מחמדיו, ולהרבות צאצאי ילדיו, יתן לו אשה וילדה לו (ראב"ע, מי כמוך, שעה"ש 151). — ואמר המשורר: בצאצאים תברכו נעימים, בבית האל שתולים כברושים (ר' יצחק אבו גיאת, יקר רוח שם 16).