צָאוּי
* 1, ת"ז, — כמו צֹאִי: כמה נותן לו משקל ה' סלעים ביהודה שהן י' סלעים בגליל, מלובן ולא צאוי2, ולא שילבננו ויתננו לו אלא נותן לו צמר3 צאוי כדי שליבננו ויעמוד בידו משקל ה' סלעים ביהודה שהן י' סלעים בגליל (תוספת' חול' י א, נוס' הדפו').
1 [עי' בהערה הבאה.]
2 [כך בתוספת' שבדפוס', ואפשר שהכונה באמת לצורה צָאוּי. אמנם בהוצ' צוק"מ (שם חול' י ה): צוי, הבא במקום צואי, ואפשר שגם צאוי אינו אלא כתיב אחר במקום זה.]
3 [כצ"ל וכך צוק"מ. בדפוס' בשבוש: נותן לצמר.]