צבב
1, ממנו א. צָב.
1 בערב' צ'בּ ضب ובסור' עבב.
[בכסא ואיפודרומין של שלמה המלך (ביהמ"ד ילינק ה, 37) כתוב: עגלות אלו שני נשיאים היו מביאים. מרכבה במקור נדפס 'מרכה' צבובה שעל שני עגלות לארבעה סוסים כדי לעשות איפודרומין למלך, ושור לאחד, זה בן הנשיא שהיו רוכבין אותו במרכבה, ע"כ. אבל אייזנשטין (אוצר מדרשים ב, 529) הדפיס: מרכבה צבועה.]