א. צְבִירָה

*, ש"נ, — ערמה צבוּרָה, צִבּוּר, גַּל: החורש מלטמיא1, מצבירת העצמות, משדה שנאבד הקבר בתוכה וכו' אינו עושה אותה בית פרס (אהל' יז ג).


1 [כלו' ממחצבה, λατομíα ביונ'.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים