°, ת"ז, — א) בהגיון, הֶקֵּשׁ צְדָדִי, מִשְׁפָּט צְדָדִי, הַשַׁיָּךְ לצד שבדבר, לאפן הדבר: בהפוך המשפטים הצדדיים ובצד התולדה בהיקשים הצדדיים (רלב"ג, ההיקש הישר, כת"י ).1 — ב) הנמצא בצד דבר, שאינו מרכזי או עקרי, טפל, ביחוד ענין צדדי, משפט צדדי (בדקדוק), כמו ענין טפל, משפט טפל, נהוג בדבור ובספרות.