1 [רב התרגומים והפרשנים הקדומים גזרו גם שמוש זה מן א. צדה, פרט לוולג': lubricaverunt , הכשילו (את הצעדים) והמתרגם הארמי: הוין צדיין שבילנא, מן ב. צדה, צדי בארמ', במשמ' שמם וחרב, ועי' לקמן. ואף היו גם מן הקדמונים שחשבו, כי בא צדו כאן במקום צָרוּ ברי"ש, כדגמת בלכתך לא יֵצַר צעדך (משלי ד יב). יֵצְרוּ צעדי אונו (איוב יח ז), ור"י הלוי (כוזרי ג כז) והראב"ע מזכירים פרוש זה ודוחים אותו. וא. גיגר (א. גיגר,  החלון ג, 74 וכו'; א. גיגר, מאמרים, עמ' 15 וכו') הדוחה תקון זה בצדק, חבר את לשון הכתוב עם ג. צדה, צדה לי, צדא לי, בעבר' ובארמ' של חז"ל במשמ' לבי חרד, ומפרש: צעדינו יראים מלכת ברחובותינו, אך קשה שמוש הפעל הזה כלפי הצעדים, ואף היה צ"ל צדה לצעדינו, ולא צדו צעדנו.  ואולם ידוע שכמה פעלים שמשמעותם הרקה וכדו' משמשים לא רק כלפי הכלי, הריק את הכד וכדו', אלא בהפוך, גם כלפי תכן הכלי, הריק את המים שבכד, וכן נאמר למשל גם כי נצו גם נעו (איכה ד טו) במקור נדפס איכה ד יח על בני אדם שבערים ובחוצות, וגם נעו מעגלתיה (משלי ה ו), כלו' נעו בני האדם מהם; ועל כן אפשר היה לאמר גם צדו רחובות מאדם, וגם צדו צעדינו מלכת ברחוב, כהבנת התרגום הארמי.]

2 [ודומה לזה בסמוך שם: אנשי השם וכו' שהשימו את העולם והושמו מן העולם וגרמו שישום העולם.]

3 [כך בהוצ' תיאודור (עמ' 254); נ"א שצדו, קל.]