1, ש"ז, כנ' צִדְּךָ, צִדֶּךָ, צִדּוֹ, צִדָּהּ, עם ה המקום צִדָּה, מ"ר צִדִּים *צְדָדִים, סמי' צִדֵּי, כנ' צִדָּיו, צִדֶּיהָ, צִדֵּיכֶם, — צַד ימין או צַד שמאל של גוף האדם, חלק הגוף ששם יד הימין וחלק הגוף ששם יד שמאל, וכן צד ימין או שמאל של כל גוף, של כל דבר, Seite; côté; side: ופתח התבה בְּצִדָּהּ תשים (בראש' ו יו). וששה קנים יצאים מִצִּדֶּיהָ (של המנורה) שלשה קני מנרה מִצִּדָּהּ האחד ושלשה קני מנרה מִצִּדָּהּ השני (שמות כה לב). והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צִדֵּי המשכן מזה ומזה לכסתו (שם כו יג). ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צִדָּיו והיה לבתים לבדים (שם ל ד). והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בְּצִדֵּיכֶם  (במד' לג נה). והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בְּצִדֵּיכֶם ולצננים בעיניכם (יהוש' כג יג). והיו לכם לְצִדִּים2 ואלהיהם יהיו לכם למוקש (שפט' ב ג). ואתה שכב על צִדְּךָ השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו וכו' ושכבת על צִדְּךָ הימני שנית ונשאת את עון בית יהודה וכו' והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מִצִּדְּךָ אל צִדֶּךָ עד כלותך ימי מצורך (יחזק' ד ד-ח). — מִצַּד דבר פלוני, לא באמצע כי אם קרוב להצד: לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מִצַּד ארון ברית יי' אלהיכם (דבר' לא כו). ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מִצִּדּוֹ (ש"א ו ח). — מִצַּד עיר פלוני, מֵעֵבֶר העיר: הרחק מאד מאדם העיר אשר מִצַּד צרתן (יהוש' ג יו). — מִצַּד פלוני, אצלו, אל צִדּוֹ: וישב אבנר מִצַּד  שאול (ש"א כ כה). וילך שאול מִצַּד ההר מזה ודוד ואנשיו מִצַּד ההר מזה (שם כג כו). והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מִצַּד ההר (שם יג לד). ותשב מִצַּד הקצרים (רות ב יד).  יפל מִצִּדְּךָ אלף ורבבה מימינך (תהל' צא ז). — בְּצַד פלוני: ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בְּצַד רעהו (ש"ב ב יו). — צִדָּה, לְהַצַּד, לא לפנים ולא לאחור: ואני שלשת החצים צִדָּה אורה (ש"א כ כ). — על צַד: בניך מרחוק יבאו ובנתיך על צַד3 תאמנה (ישע' ס ד). על צַד3 תנשאו ועל ברכים תשעשעו (שם סו יב). —  הדף בצד: יען בְּצַד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו (יחזק' לד כא). — ובתו"מ: התוכף תכיפה אחת אינה חיבור ואין בה משום כלאים והשומטה בשבת פטור, עשה שני ראשיה לצד אחד חיבור ויש בה משום כלאים והשומטה בשבת חייב (כלא' ט י). לא ימלא אדם קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת (שבת ב ד). אין נותנים ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל (שם ג ג). האבן שעל פי החבית מטה על צידה והיא נופלת, היתה בין החביות מגביהה ומטה על צידה והיא נופלת (שם כא ב). ולא יקבנה (את המגופה) מצדה, ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח (שם כב ג). שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד (ב"ק ה א). אף הוא העיד על כפר קטן שהיה בצד ירושלים וכו' (עדי' ב ג). אדם חלול הוא והצד העליון מביא את הטומאה (בית הלל, שם ד יב; אהל' יא ג). היתה מוטה על צדה כמין קתדרא כל המקבל עמה בזיתים מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר (כלים ד ג). כסא שלא היו חפוייו יוצאין וניטלו טמא שכן דרכו להיות מטהו על צדו ויושב עליו (שם כב ה). היתה (הכוורת) ממלאת את כל הבית וכו' בין עומדת בין מוטה על צדה (אהל' ט ט). ארבעה טפחים קורה שעשאה גולל לקבר בין עומדת בין מוטה על צדה אין טמא אלא כנגד הפתח (בית הלל, שם טו ח). שהאיכר עובר והמרדע על כתפו והאהיל צדו אחד על הקבר וטמאוהו משום כלים המאהילים על המת (ר' טרפון, שם טז א). אינו נוטל אבנים מצד זה ומביא לצד זה ולא עפר מצד זה ומביא לצד זה (נגע' יב ו). תנוק שנמצא בצד בית הקברות והשושנים בידו וכו' תנוק שנמצא בצד העסה והבצק בידו וכו' (טהר' ג ז-ח). האשה שנכנסה להוציא פת לעני ויצאת ומצאתו עומד בצד ככרות של תרומה וכו' (שם ז ט). כלי שהוא צר מכאן ומכאן ורחב מן האמצע אינו טהור עד שיטנו על צדו, צלוחית שפיה שוקע אינה טהורה עד שינקבנה מצדה, קלמרין הדיוטות אינה טהורה עד שינקבנה מצדה, וקלמרין של יוסף הכהן היתה נקובה מצדה4. (מקוא' י א). שחטה בהמה חיה ועוף, נתעסקה בכתמים או שישבה בצד העסוקים בהן, הרגה מאכולת הרי זו תולה בה (נדה ח ב). הרי המעלה שק מלא פירות ונתנו על גבי הנהר חוששין אנו שמא ירדו מצד העליון לתחתון (מכשיר' א ד). היו פועלין עושין בצידו לא יהא ממלא ומשקה אותן אלא הולך כל אחד ואחד ושותה (תוספת' ב"מ יא ל). היה שם סלע על פני כל שדהו אם עוקר הוא את המחרישה מצד זה ונותנו מצד זה מפסיק, מצד אחר אינו מפסיק (חייא בר אדא בשם ר"ש בן לקיש, ירוש' פאה ב ב). נטעו צד התחתון לסייג והעליון למאכל, צד התחתון למאכל והעליון לסייג (ר"ש בן יקי', שם ערלה א א). מבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו (שם עירוב' א א). מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל וכו' (שם שם ו). צידי עגלה כמלא רחב עגלה (רבא, שבת צט.). — *הטה לצד זה או זה: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שמצאו בו דברים מטים לצד מינות (ר' בנימין, מד"ר קהל', מה יתרון). — *התחיל מן הַצַּד: דיני ממונות הטומאות והטהרות מתחילין מן הגדול, דיני נפשות מתחילן מן הצד (סנה' ד ב). — *מן הַצַּד, במשמ' כלאחר יד: טלטול מן הצד שמיה טלטול (שבת מג:). — *דבר עם פלוני מן הַצַּד: המוצא את חבירו אבל בתוך י"ב חודש מדבר עמו תנחומים ואינו שואל בשלומו, לאחר י"ב חודש שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומים אבל מדבר עמו מן הצד (מו"ק כא:). — *כתוב בְּצִדּוֹ של פסוק בתורה: מלחמת עמלק שמע (יתרו) ובא שהיא כתובה בצדו (ר' יהושע, מכי', וישמע יתרו א). — *תשובתו בְּצִדּוֹ: כל מקום שפקרו הצדוקים תשובתן בצידן, נעשה אדם בצלמנו ואומר ויברא אלהים את האדם בצלמו (ר' יוחנן, סנה' לח:). בכל מקום שאתה מוצא פתחון פה למינין אתה מוצא תשובתה בצדה (ר' שמלאי, מד"ר בראש' ח). — *זה בְצַד זה, זה על יד זה, סמוך זה לזה: הזקנים אומ' ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו, כהנים אומ' כפר לעמך ישראל אשר פדית ה', רוח הקדש אומ' ונכפר להם הדם, שלשה דברים זה בצד זה, מי שאמר זה לא אמר זה (תוספת' סוט' ט ב-ג). — ומ"ר *צְדָדִים, צדדין, מסלק לצדדין, מהלך לצדדין, מצדדין וכדו': גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי (ר' דוסא, שבת כ ד). כן וכן אין מסלקין לצדדין (תוספת' שם טז ד). חטאת מיכן ועולה מיכן וסתומה באמצע, פרח מן האמצע לצדדין א' הילך וא' הילך לא הפסיד כלום וכו' חזר או שפרח מן האמצע לצדדין הרי כולן ימותו (קנים ב ה). שדרך בהמה להלך באמצע ובני אדם מצדדין, דרך הרואין להלך באמצע והסומין מצדדין (תוספת' ב"ק ב יב). מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע שהיו מהלכין בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים (ר' אבהו, ירוש' ברכ' כ ט). נתכוון להזות וכו' לפניו והזה על הצדדין שלפניו הזייתו כשירה (שם שם ה ד). סימני כלב שוטה, פיו פתוח רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתן בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין והכלבים נובחין בו (שם יומא ח ה). אם היתה דרך ר"ה מפסקתן יסלקנה לצדדין (ר' יהודה, עירוב' כ.). הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין (ת"ר, פסח' נה:). עכו"ם נפנה לדרך וישראל נפנה לצדדין (סנה' קד:). אין יצר הרע מהלך לצדדים אלא באמצע פלטיא (ר' אמי, מד"ר בראש' כב). — *צְדָדִים במשמ' צִדֵּי השמלה, הבגד: וכן היא שיוצאה ראשה פרוע ויצאו צדדיה פרומים וכו' תצא בלא כתובה מפני שלא נהגה עמו כדת משה וישראל (תוספת' כתוב' ז ו). הממתיח צדדיו בשבת חייב משום תופר (בשם רב, ירוש' כלא' טז). — *צְדָדֶיהָ של אמת המים, חלקי השדה שבצדדיה: אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית, אמר ר' זעירא מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה (שם שביע' ג ב). אמת המים שהיא מכשרת צדדיה לזריעה (ר' זעירא, שם שבת ז ב). — *וצִדְדֵי אילן וצדדי בהמה: אילן שנקצץ ובו פירות הרי אלו כתלושין וכו' שנמרק חצייה וחצייה קיים הרי זה אינו חבור, נמרק האמצעי והצדדי קיים5 אין הצדדין חבור זה את זה, רמון שנימק חציו וחציו קיים הרי זה אינו חבור נמרק האמצעי והצדדין קיימין אין הצדדין חבור זה לזה (תוספת' עוקצ' ב יב). מותר להשתמש על צידדי בהמה בשבת, היא צידדי בהמה היא צידדי אילן (ר' שמעון בן אלעזר, ירוש' סוכ' ב ד). א"ל (אביי לרבא) קא משתמש מר בבעלי חיים (כששפשף את בנו על גבי חמור בשבת), א"ל צדדין הן וצדדין לא גזרו בהו רבנן (שבת קנד:). שמע מינה צדדין אסורין ררב פפא, חגי' טז:). — *וצדדים של פלוני, של מלאך, או אדם: אם יש עליו מלאך, אחד מאלף אין כתיב כאן אלא אחד מני אלף, מאלף לצדדין של אותו מלאך (ר' ליעזר בנ של ר"י הגלילי, ירוש' קדוש' א י). — *חזר על צִדְדֵי חכמים: חוזרני על כל צדדי חכמים ולא מצאתי אדם שהשוה מדותיו בקטנה כר"א (ר"י בשם שמואל, יבמ' קח.). — *צְדָדֶיה של עיר, עֲבָרֶיהָ: עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה עד שתהא מגעת לשער דמשק (מד"ר שה"ש, צוארך). — *צִדֵּי הרחבה, צדי רשות הרבים וכדו': אכלה מתוך הרחבה משלם מה שנהנית, מצדי הרחבה משלם מה שהזיקה (ב"ק ב ב).  מי שיש לו ב' בתים בשני צדי ר"ה עושה לחי מכאן ולחי מכאן וכו' (שבת ו.). — *צִדֵּי צְדָדִים: דכ"ע צדדין אסורין והכא בצידי צדדין קמיפלגי, מ"ס צידי צדדין אסורין ומ"ס צידי צדדין מותרין (אביי, שם קנד.). — ובסהמ"א: רוח והצלה יעמוד ליהודים מצד אחר (Texts a. Studies I, מן, 512). לא פרסמה הכתוב אלא מן הצד (ילק' שמע' תהל' תתסח). הילך (משה) לצדדין, אמרו ראו בן עמרם מהלך לצדדין כדי שלא נעמוד מפניו (מדה"ג דבר' א יב, הסגלה). זו משוכה לצד פנים וזו משוכה לצד חוץ (רש"י, שמות כו יז). אגרות יתנו לי סופריך על רשותך ודעתך חתומות בחותמך על פחות עבר הנהר של צד ארץ ישראל (הוא, נחמ' ב ז). שאינו מרכיבו עליו אלא משפשפו על צידי גבו (הוא, שבת קנד, ד"ה צדדין). דאם מפולש הוא מצידו לצידו פסול (הוא, סוכ' לו., ד"ה תני עולא). ואפילו במקום שאינו עשוי להשתמש כגון צידי הבהמה והוא הדין צידי האילן (הוא, חגי' טז:, ד"ה שמע מינה). שנקב הדם את הככר כלומר עבר מצדו לצדו עד שנראה משני צדדין (הוא, חול' קיב., ד"ה והני מילי). ולפי שהיו חוששין בבית שני שמא כהן גדול זה נוטה לצד מינות היו משביעין אותו וכו' (רמב"ם, עבודת יוה"כ א ז). אמה אחת רבועה שיש לה ארבעה צדדים ברוחב ואורך וכל צד וצד מהם קו שארכו אמה (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשברת ב, 22). במדידת הקרקעות אשר יש להם יותר מארבעה צדדין6 (שם שם). ונמצא גם כן אשר יתנועע מהם לצד אחד קצת יותר ממהר וקצתם יותר מאחר (אבי הרלב"ג, שער השמים יא, מג.). — ואמר הפיטן: אין צד וצלע יצליעוך (שיר היחוד יום ב). צדדיך מקשטים עדים בלי תפשיט פאר הרחמים והסליחות הוד תכשיט (תענית צבור, סליח' חמישי). — ואמר המשורר: בקרוב תתפרו צדי קרעי ועל צדי לבבי חיל כצדים7 (ר"ש הנגיד, עלי מה אקרעה, ברודי, 70). יפה מראה פקח עין ותראה שומן אשר שמתי לצדך בטרם יחזה אותו וירוץ לאכלה אשר ישב לצדך (רמב"ע, דיואן מד, בודל'). וכתבתי לכל צד טוב עליהם והמה כתבו עלי מרורות (הוא, תרשיש ו, 57).  כל היום צדי חבקה ועת בא השמש חמקה ללכת לה ומר צעקה (ר"י הלוי, שלום לצביה, שעה"ש 94). זה רוחך צד מערב רקוח הנרד בכנפיו והתפוח (ר"י הלוי, זה רוחך, דיואן ב' 171). — °מכל צַד וּפִנָּה: לא יוכל אדם לצאת מירושלם את רמלה וכל הדרכים בחזקת סכנה וכו' וליוצא ולבא אין שלום והשמועות מכל צד ופינה רעות (מכתב מא"י מהמאה הי"א, Texts a. Studies, מן, 350). ולא נעלם מכם ענינו ודלות קהלנו העני הזה המשוך מכל צד הרצוץ מכל פנה אשר המס כבד עליו (מכתב ממצרים, שם, 370). לא נשאר לי ולא לאדם בעולם מחמתי וכו' שום כלום תביעה ובקשה מכל צד ומכל פינה לא אצל אהרן זה ולא אצל אחיו (שם, 377). — °פָּנָה אל צד: ואין לנו צד שנפנה אליו כי אם אל יי' אלהינו ואל חסדכם (שם, 370). — °הַצִּדָּה, במשמ' הסתלק ולך לצדדים, גש הלאה, נהוג בדבור בא"י. — ב) *בלשון ההלכה, צַד בדבר פלוני, חלק ותכונה בו, — צַד עֲבֵרָה, צַד כָּרֵת, וכדו': שיש בהן (בבת כהן גדול מאלמנה ובבת חלל) צד עבירה (יבמ' עז.). שכן יש בהן (בעריות ובממזר) צד כרת (שם עז:). מה גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה, אשת איש שהיא חמורה לא כל שכן (גיט' פג.). — צַד תַּמּוּת, דין של שור תם: צד תמות במקומה עומדת (ר' יהודה, ב"ק לט:). — צַד רִבִּית, חלק של אסור רבית: צד אחד בריבית איכא בינייהו (אביי, ב"מ סג.). — צַד זכרות וצַד נקבות: צד זכרותו של זה פוסלת צד נקיבתו של זה (מן התרומה) (ירוש' יבמ' ח ו). — וצד מִזְבֵּחַ, יש בדבר צד מזבח, הדבר ראוי לעלות על המזבח: שכן יש בו (בכרם ובקמה) צד מזבח ואתי נמי זית דאית ביה צד מזבח (ברכ' לה.). — הַצַד הַשָּׁוֶה שבשני דברים, התכונה המשֻתפת להם: ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער, לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור וכו' הצד השוה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך (ב"ק א א). לא הרי מילה כהרי תלמוד תורה ולא הרי תלמוד תורה כהרי מילה ולא זה וזה כהרי פדייה ולא הרי פדייה כהרי זה וזה, הצד השוה שבהן שהוא מצות האב על הבן (מכי', מסכ' דפסחא יח). כן הצד השוה שבהן שהן בצו מיד ולדורות (ירוש' ב"ק א א). הצד השוה שבהן שכן נימולין ודוחין את הצרעת (שבת קלב:). לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאינן ברוב הקהל, אף אני אביא את הגר שאינו ברוב הקהל ובתו פסולה, מה להצד השוה שבהן שכן יש מהם צד עבירה וכו' מה להצד השוה שבהן שכן פוסלים כביאתם (קידוש' עח.). — מָה הַצַּד, כנוי של המדה הנדרשת בשאלה מה להצד השוה שבהן: גר נמי פוסל בביאתו ומייתי לה במה הצד מהאי דינא (שם שם). — דבר שהוא חמור או קל מצד זה או זה, כלו' מבחינה זו או זו: לא אתינן מתניתא אלא דבר שהוא חומר משני צדדין וקל משני צדדין, ברם הכא חומר הוא מצד אחד וקל מצד אחד (ר' יוסי, ירוש' פאה ו ב). — מִכָּל צַד במשמ' לכל דבר: והוא ימשל בך וכו' יכול ממשלה מכל צד, תלמוד לומר לא יחבל ריחים ורכב (ר"י הגלילי, מד"ר בראש' כ). — צַד במשמ' אֹפֶן, דרך, באיזה צַד, צַד, כאיזה צַד: כיזה צד סדר היסב, בזמן שהן שתי מיטות גדול מיסב בראשו של ראשונה ושני לו למטה הימנו (תוספת' ברכ' ה ה). בנזק כיזצד8, היכהו וקטע ידו וכו' (שם ב"ק ט ב). הרי אילו שמין לו, כי זה צד8, קיבל הימנו קמה לקצור בשתי סלעים וכו' קצר חציה והניח חציה (שם ב"מ ז א). פעמים (היה דוד קם) חצות לילה ופעמים קדמו עיני אשמורות, הא כאי זה צד, בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים חצות לילה, ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו קדמו עיני אשמורות (ירוש' ברכ' א א). באי זה צד9 שותה בעציצו (שם כתוב' ג ו). באיזה צד10 מעשרין, כונסן לדיר ועושה להם פתח קטן וכו' (בכור' נח:, במשנה). אמר הקב"ה בשביל חיבתם של ישראל שניתי סדרו של עולם, באיזה צד, כתבתי בתורה שיהא חמור נפדה בשה וכו' אני לא עשיתי כן אלא פדיתי שה בחמור (מד"ר במד' ד). על כל הכלים וכו' היו פורשים בגד תכלת וכו', באיזה צד היו עושין, היו נותנים על גופו של שלחן בגד תכלת וכו' (שם שם). באי זה צד נתקיימו שני כתובים הללו וכו' (שם שם יד). ועי' בערכים כְּאֵי, כְּאֵיזְצַד, כְּאֵיצַד, כֵּיזֶה, כֵּיצַד. — לְצַד שני, באפן אחר, דבר אחר: לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב וכו', לצד שני, לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לשכר כתף לשכר חמר וכו' (ב"מ קמו.). — לִצְדָדִים, לשני אפנים, פתר לצדדין, לצדדין קתני, שָׁנָה את שני חלקי המאמר בשתי אפשריות, חציו באפן זה וחציו באפן אחר: ותנינן התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה להחזיר יחזיר, האשה שאמרה התקבל לי גיטי אם רצה להחזיר לא יחזיר, והעבד ראוי הוא להוליך את הגט, פתר לה לצדדין (ירוש' פאה ד ו). הוציאוהו והחזירוהו כאילו לא יצא, הוציאוהו והחזירוהו הוא דכאילו לא יצא אבל יצא לדעת לא, מהו דתימא לצדדין קתני, מי שהוציאוהו עכו"ם וחזר לדעת אין לו אלא ד' אמות אבל יצא לדעת והחזירוהו עכו"ם כאילו לא יצT Eמ"ל (ערוב' מא:). לאכילת פירות כיצד, הרי שגזל שדה מחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ופירות גובה מנכסים בני חורין וכו' וכו' רב אשי אמר לצדדין קתני, כגון שגזל שדה מחבירו מליאה פירות ואכל את הפירות ומכר את השדה, בא לוקח לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים, בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין (ב"מ יד:-טו.). תנן שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום וכו' אמר לך רב לצדדין קתני, שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה (שם קיא.) לצדדין קתני מידי דבר הגבהה בהגבהה מידי דבר משיכה במשיכה (ר"נ בר יצחק, ב"ב פו.). — בא עליו משני צדדים, טען אליו אחת משתי הטענות, ממה נפשך: בא עליו ר' מאיר משני צדדים, מה נפשך שלך הוא תניהו לי, אינו שלך תניהו לי שאגבנו (ר' ינאי, ירוש' ב"ק ד א). אלמנה ניזונית מנכסי יתומין ומעשי ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה, יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה, ואיזוהי אלמנה שיש לה שני יורשים הוי אומר זו שומרת יבם, אמר רבא ולימא אח אני יורש אשתו אין אני קובר, א"ל אביי משום דבאין עליו משני צדדין, אם אחיו יורש יקבור את אשתו, אם אינו קובר את אשתו יתן כתובתה (כתוב' פא.). — ובסהמ"א: וכאי זה צד מודעא דגט ומתנה, שבא המגרש והנותן אצל העדים וכו' (תשו' הגא' הרכבי כ, 9). וכאי זה צד יתכוונו הדברים, כך פרשה אדוננו מאור עינינו רב יהודה גאון וכו' (שם שפא, 198). עוגבים המשחקים עם הנשים בצדי מיני ניאוף (רש"י, ירמ' ד ל). להודיעך כל צידי זמן התחלת בל תאחר שבו (הוא, ר"ה ו:, ד"ה למקבעיה). כדכתיב ואין מושיע לה, הא יש מושיע יושיענה בכל צידי תשועה (הוא, יומא פב., ד"ה מה נערה). וטרחתי מנעורי בכל צידי שיטת הש"ס לישבה כפי דבריהם ואיני יכול (הוא, סוכה מ., ד"ה ה"ג). ופרשו שני צידי טעמיה (של השאלה) לדרך זו וזו לדרך זו כדרך כל השאילות שבתלמוד (סדור רש"י קעד). שכל מקום שאמרנו בענין זה ביין שלנו שהוא אסור בשתייה ומותר בהנייה מפני צד נגיעה שנגע בו העכו"ם כשהיה העכו"ם עכו"ם (רמב"ם, מאכלות אסורות יג יא). אם ימצא שיש לזה העד צד הנאה בעדות וכו' הרי זה לא יעיד (הוא, עדות טז ד). כל הפסולין לדון פסולין להעיד וכו' ואלו הפסולין מהן מחמת קורבה וכו' ומהם מחמת שיש להם צד הנאה בדבר (טוחו"מ לג). ותימה גדול לזה האיש באיזה צד צייר היות ענין החדש אם יסכים היות החדש תלוי בירח באלו ההקפות (ר"א הקראי, גן עדן, קדוה"ח ב, ג:). אפילו יהיו רוב הצדדים נוטים לחובה, כיון שיש צד אפילו רחוק לידינו לזכות חייב אדם לדונו לזכות (רשב"ץ דוראן, מגן אבות א ו). הוסיפה בו מצד וגרעה בה מצד (ר"י אברבנאל, שופט', הצעה לענין מנוח). ולדבריהם יתפרש הקרא לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו וגו' לצדדין, לא תבוא אל ביתו אפי' ברצונו וגם לא תבוא לעבוט עבוטו בעל כרחו ואפי' בחוץ (פי' חסדי דוד על תוספת' ב"מ סוף פרק י). —  ואמר המשורר: מכל צדדים כלו מחמדים משלם בלי חסרון (מנחם בן סרוק, אדני בן אדני, שעה"ש 1). — ואמר המליץ: כי יש שני דרכים בלמוד לבא בהם אל מחוז חפץ הלשון וידיעות יסודותיה וכללותיה המונחות בה וכל אחד מהם קל מצד וכבד מצד (בן זאב, הקד' תלמוד לשון עברי). כי כל העולם כולו למקומותיו ועתותיו כגוף אחד מחובר אברים וכלים מכלים שונים מתחלפי הפעולות ותכליות והצד השוה שבהן לקיים את הגוף על איתנו ומקומו (ר"ש פפנהיים, ארבע כוסות, כוס ביד ה' ו). — °בתורת ההגיון במשמ' אפן מאפני המשפט: והצדדים הם דבורים יורו על צד מציאות נשוא לנושא, והצדדים הראשונים שלשה, האפשרי וכו', וההכרחי וכו', והמציאיי (כל מלאכת ההגיון, ס' המליצה). ובכל אחד ממיני אלו הגזרות אשר מנינו אותם מהם בלתי בעלת צד ומהם בעלות הצדדים (שם, י). ואם תחבר בנשוא המשפט מלה תורה על איכות מציאות נשואו לנושאו כמו אמרנו אפשר ונמנע וסובל והכרח ומחיב ומגנה ונאה וראוי וצריך ומה שדומה להן וכו' אנחנו נקרא אלו המלות והדומה להן הצדדין (ר"מ א"ת, מצות ההגיון ג). — °מִצַּד פלוני במשמ' מאת פלוני11, מסבתו: בא הנה סוחר איש עב בצואר עתק והשלימנו עד מאד בעל פה מצידך ואמר כי נתת לו אגרת אחת שיביאנה אלי (ר' הלל מוירונה, מכתב ע"ד ספרי הרמב"ם, חמדה גנוזה, יח.). שהחתים אגרות מצד חכמי אשכנז דוברות סרה על דברי רבינו משה (שם יח:). וידיעתנו בלות ומטלאות קצרו מהשיג, איך ידיעתנו עם רחק היחש בינותינו מצדך ומצדנו (ר"י בדרשי, בחינת עולם ח ב). ואם שהם חסרי השכל בהחלט לא ימלט אדם מן התוכחה מצדן (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי ל, ד"ה שלשה המה). ולא נמשכו  הגרושים כי אם בסבת קצת מעמי הארץ באמרם כי מצד היהודים ובואם למלכות נתייקרו מזונותיהם (שבט יהודה, הנובר, 87). ולחסד ה' תצרף המעשה מצדך (רי"א מודינה, לב האריה א ה). — מצַּד פלוני, מבחינת מה שתלוי בו, ומִצַּד עצמו וכדו', באותה משמ': והי' זאת המחשבה אעפ"י שאינה כ"כ רבת ההיזק מצד עצמה היא רבת ההיזק מצד מה שאפשר לה להמשך אחריה שאר אמונות נפסדות מאבידות (ר' הלל מוירונה, תגמ' הנפש, א:). מצדי הדבר קשה בהיותי בן מאה שיולד אבל כבר יעבור זה מנערה אחת אבל לא משרה שיש בה שתי המנעיות, האחד מצד עצמה ר"ל שהיא עקרה וכו' והיה אם כן הדבר בלתי אפשרי כפי המנהג הטבעי מצד הפועל (ר"י אברבנאל עה"ת, לך לך, שרי אשתך). — ובהשאלה, מצד העיון, מצד הקבלה, הטבע וכדו': ואמנם מצד הקבלה שהשם ית' ראשית מה שברא העולם מדור אדם הראשון וכו' (פרוש יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, כח). יש לו טענה גדולה מצד פתיותו ומעוט הבנתו (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). וכל המכות וכו' כי הם בכונה מאת אלוה חפץ עושה חפצו בעת שיחפוץ לא מצד הטבע ולא מצד הכוכבים ולא במקרה (הוא, כוזרי א פג). אבל הרשעים החסרים אשר אין להם חלק ונחלה בשכל ולא בהכרעת המעשים הטובים הנעשים לשם שמים המחוייבים מהשכל האמתי והברורים מצד הבחירה המביאה לידי הכרעה שכלית וכו' (ר"י אבן לטיף, שער השמים כד, השחר ב, 102). והאנוש הסכל מצד סכלותו השיבם (צ"ל חשבם) מזיקים במחשבתו (ר"י בדרשי, פרדס א, אוצה"ס ג). ולהיות הדבר מצד העיון מסופק הוצרכה התורה לומ' בראשית ברא אלהים, כי מצד העיון לא נכריע מהחדוש המוחלט על הקדמות (מנחת קנאות, קופמן, 97). והנסיונות כמשוך הקלאמיט"א הברזל ושלשול האשקמוניא לבטן וכיוצא באלו שזה דבר נמצאהו כן לא מצד טבעי היסודות אשר מהם הורכב אבל מצד הצורה המינית אשר בהם (ר"י אלבו, עקרים א יז). שמזגי האנשים מתחלפים קצתם מקצתם מצד התחלפות מזגי האבות או מצדדין אחרים (שם שם כה). והטבעי יכחיש התחלות התכוני והנחותיו מצד העיון הטבעי (שם ד ב). הנה התשובה הזאת יתבאר בטולה מצדדין12 (ר"י אברבנאל, שמים חדשים ב, כב.) אם טען הלוה שהוא מזוייף ואינו יכול לקיימו או שהלוה אלם או עני פטור המוחל מצד מחילתו (שו"ע חו"מ סו לג). — °ועם פעל או משפט שלם, מִצַּד היותו, מצד שהוא וכו', מצד מה שהוא, אף במשמ' מפני ש, מסבה ש: לא נמצא במה שאנו רואין דמיון קרוב מהנפש המדברת והוא האדם השלם וזה מצד שהוא אדם, לא מצד שהוא גוף כי הוא משתתף בזה עם הצמח, ולא מצד שהוא חי וכו' (ר"י א"ת, כוזרי ד ג). אך הרופא אין עליו מצד שהוא רופא שידע האמת בשני אלו הענינים (קאנון א א ו א). ואולם הנפש האנושית מצד שהיא נפש אנושית יחלקו כחותיה לכח חכם ולכח פועל (ר"א בר חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי ד, 31). ואמנם ענין זה המדינות אשר הוא סגולה באדם ימצאו בו מצד היותו מתדבק ומתחבר עם זולתו (מנחת קנאות, קופמן, 1). כי החכמה מצד שהיא חכמה וממנה יודעו סבות הדברים וכו' ראוי לחקור ולרדוף אחריה (שם, 9). חלקו את המשיח הזה לשניים קרעים ועשו ממנו שתי בחינות, בחינה מצד מה שהוא אלוה ובחינה מצד שהוא אדם (פריפוט דורן, כלימת הגוים א, הצופה מארץ הגר ג, 111). כי יש נמצא יחיד מושל על כל הנמצאים מצד היותו נושא אותם (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה א א). אלה האנשים המבזים העניים מצד שהם חסרי ממון (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי יד, ד"ה גם לרעתו). וכל זה נמצא לדבורה מצד היותה פועל האל יתברך (ר"י אלבו, עקרים, הקד'). אם הבעל דת מצד היותו בעל דת רשאי או מחוייב לחקור על עקרי דתו ואמונתו אם הם אמתיים (שם א כד). וכל התאוות הראויות הם בחכמה מצד שהיא השגת האמת ושורש לעבודה האלהית (ר"י אבוהב, מנוה"מ, הקד' נר א, א:). אין ספק שלפעולות מצד מה שהן נפעלות שיש להן תכלית וכו' (רי"א ביבאגו, דרך אמונה א א). כי הם בעצמם ר"ל האבות שהיה להם להזהר מן הפשעים יותר מן הכלות מצדדים אם מצד שהם מלאי ימים יותר ובישישים חכמה אם מצד שלא תבער בם כל כך שלהבת הבחרות (ר"י מסיר ליאון, נפת צופ' ב יא, 86). — °מכל צִדֵּי צְדָדָיו של דבר וכדו': שתהא מהפך בכל צדי צדדים ובכל ענינים (רש"י, אבות ה כב). אבל נראין דבריו של ר' יצחק ב"ר יהודה שתורתו תורה מפולפלת ומודייקת מכל צידי צדדיה והוראתו מביא אורה לעולם (מעשה הגאונים, צב). — °על צַד במשמ' באפן, בדרך:  ועל זה הצד בעצמו היה עונש סיחון מלך חשבון (ר"ש א"ת, שמנה פרקים להרמב"ם ח). ואמנם ההדמות לאל ית' הוא בלתי אפשרי א"כ איך יצוייר חשקו ולכן יראה שלא יגיעו על צד ההדמות לאל ית' (מנחת קנאות, קופמן, 32). כי יצחק נפחא שתקן החשבון הוא אמר על צד ההתנצלות לא לזדון ולא להכעיס (ר"א הקראי, גן עדן, קדוה"ח ז, ח.). ואמר על צד המשל כי אז ישמחו השמים ותגל הארץ במה שנעשה בה מהויות המין האנושי (רלב"ג, דה"י טז לא וכו', אוצה"ס ב). כי זה הספק אמנם יתחייב לפועל על צד החיוב אבל לא לפועל על צד הרצון (ר"י אלבו, עקרים א כג). וכאשר נאמר כי לא על צד העונש נפלו אלא בסבה טבעי' נדעה בינינו הדברים הצריכים למלחמות (שבט יהודה, הנובר, 8). כי אין חפץ האל בדברים שהם על צד ההכרח כי אם בנדבה (שם 22). וזה אם אחר המנוחה שאין תכלית לה כמו שאמר אנכסגורש ואם על צד בא זה אחר סור זה13 כמו שיראה אבן דקלוס (ר"י אברבנאל, מפעל' אלה' ח ד). — °על כל צִדֵּי צְדָדָיו של דבר: וראינו לשון של גוף התקנות הנ"ל לעיין על כל צידדי צדדי' לזכות ולחובה (פנקס ק"ק מיץ משנת תיו, ב, אוצה"ס ג, 6). — ונוהג בדבור הבטוי על צד היותר טוב, ובר"ת עצהיו"ט, במשמ' היטב, יפה מאד וכדו'. — °בְּצַד, כמו על צד: והיא (האשה) מטרדת אותו ומכאבת אותו בצד שאין לו תחבולה (רלב"ג משלי כז). ולמדנו בזה שקצת העונות הם בצד שימנעו הבחירה מן האדם לשוב מהם (הוא, דהי"ב כה טז, אוצה"ס ב). שכל התוארים וכו' ייוחסו אליו ייתברך בצד שלא יקרה מזה חסרון בחוקו (ר"י אלבו, עקרים א טו). — °בשום צַד, בשום צַד מן הצדדים: כי בוראנו יוצר העולמים אין לו דמות ותמונה כל עיקר לא בשום צד מכל צדדין (פי' יצירה לברצלוני, ג). לפי שאין דרך לשאלה זו בשום צד מן הצדדין זולת זה (ר"י אבן לטיף, הקד' שער השמים, השחר ב, 89). מבלי שיוכלו המשכירים וכו' להוציא את השוכר וכו' בטרם מלאת הזמן הנז' בשום צד בעולם (שו"ת פרח מטה אהרן א א). הפציר בו שמעון שלא יקח לאשה את פלונית בשום צד ואופן שבעולם (שם שם יז, מח.). — °ועם משפט לואי, בצד מה וכו': גם שהלבישני בגדי חול בצד מה לא נגרע ערכי מלפניו יתברך כי הלא ואהיה שעשועים יום יום (ר"מ אלשיך, משלי ח ל). — °צַד במשמ' צַד בדין, בעסק, בעל דין או בעלי דין, תובע או נתבע, קונה או מוכר וכדו', Partei; parti; party: ומה שנישתייר מן הנישיון אם יש צד שהוא ראוי לתת בדין מאומה ממה שהניח ראובן כגון תוספת כתובה או כיוצא בו ינתן השאר לצד ההוא כדין (תשו' הגא' הרכבי תקן, 270). למשפטנו עמדו היום הצדדים האלופים הקצינים רוזני ד"א פולין יצ"ו ואלופי קצינים רוזנים מנהיגים דמדינות ליטא יצ"ו (פסק גדול שנפסק בק"ק לענטשני יצ"ו כ"ד אדר תמ"א לפ"ק, האסיף תרנ"ד, 158). שום צד מהצדדים הנ"ל לא שיירו שום טענה ותביעה ותשובה וסתירה בעסק משפט הנ"ל נגד הצד שכנגדו (שם שם, 159). — °צַד החתן או הכלה, קרובים ממשפחת החתן או הכלה: בכל נשואין ילכו שני אנשים מח' זו לצד החתן ולצד הכלה לבקש שיתנדבו מה לפני נדבת לבם לח' זו (פנקס קראקא שנת שי"א, אוצה"ס ד, 581). — °צד שיש לאדם בדבר, פניה, נגיעה: שלא יעלה על לב שום אדם בעולם מבני הקהלה לתת דעתו בקבלת הרב לקבל איזה שיש לו צד או נגיעה (שו"ת פרח מטה אהרן א מד, צב.). — °ובמשמ' תחבולה: אנו מבקשים צד לדעת את הקו הזה התיכוני (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת סי' 165, עמ' 101). אתה צריך בכולם אל צד המעשה והתחבולות אשר עשית בקרקע התלוי בהר (שם סי' 170, עמ' 102). ובכל המין הזה השני מהקצוצות אתה צריך אל הצד והתחבולות אשר הראיתיך וכו' או לצד שהוא דומה לו (שם שם, עמ' 104). ללמד שחייב אדם להביא יסורין עליו או לאחוז צדדין לומר לגויה שלא יוכל לבוא עליה (ר"א מלוניל, ארחות חיים ב, הלכ' ביאות ח). מי שתובעין אותו ממון שהוא מוחזק בו אסור לבקש צדדים ותואנות להשמט (לבוש, חו"מ יב יב). וצדד צדדים רבים ונכבדים (הסכמת יעקב לבית הלוי על האילים של יש"ר מקנדיא, 4:).