צָדַד

* 1, קל לא נמצא בתו"מ .

— פִע', *צִדֵּד, — הטה והסב לצדדים, sur Seite tun, nach der Seite wenden; tourner de côté; to turn sideways, move asideמטלית שנתנה על פי חבית ומירח שפתותיה עם דופנות החביות וצדדה מצלת על מה שבחבית ועל מה שבינה לחבית וכו' (תוספת' כלים ב"ק ז י). החמת מעור הדג והנייר להלביש בה את החבית וצדדה2 למטה הרי זה3 מצלת, עור הדג והנייר שהלביש בהן את החבית וצדדן למטה אף על פי שמירח בטיט מן הצדדין אינן מצילין וכו' (שם שם ז יא). וכן כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כשהן נפטרין לא היו מחזירין פניהן והולכין אלא מצדדין4 פניהן והולכים וכן תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך אלא מצדד פניו והולך וכו' (יומא נג.). כשהוא מזה למעלה מצדד ידו למטה וכשהוא מזה למטה מצדד ידו למעלה (שם נה.). אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, מלמד שהיו מצדדין פניהם כלפי נר אמצעי (מנח' צח:). — צִדֵּד את האבן, הטה אותה לכאן ולכאן להושיבה בקרקע יסוד הבנין: המצדד את האבן חייב (שמואל, שבת קב:). אבנים של בית הכסא מותר לצדדן ביום טוב (רב נחמן, ביצה לב:). — ובמשמ' ראה בעיניו לצדדים: ברא בו (באדם) ארבע בריות מלמעלה וארבע מלמטן, אוכל ושותה כבהמה, פרה ורבה כבהמה ומטיל גללים כבהמה ומת כבהמה, מלמעלן, עומד כמלאכי השרת, מדבר כמה"ש, יש בו דעת כמה"ש ורואה כמה"ש, ובהמה אינה רואה, אתמהא, אלא זה מצדד (ר' יהושע בר נחמיה בשם ר' חנינא בר יצחק ורבנן בשם ר"א, מד"ר בראש' ח). — ובסהמ"א: ובזמן שאדם עומד על שפתו ומסב פניו ומטה אותן ומצדיד5 אותן ומעמידן כנגד שיפועו כאילו הוא נכון על גביו (רה"ג, תשו' הגאו' הרכבי שיד, 148). ולפיכך המתפלל ורוצה שיתחכם יצדיד5 פניו כלפי דרום וכו' והרוצה שיתעשר יצדיד5 פניו כלפי צפון וכו' (רבינו חנוך, שם תקכט, 261). אטלע, צדד6 לה רגל ימין (רש"י, יבמ' לט:). בלא צדיה, לשון צידוד שלא נתכון לצדד לצד שני (הוא, מכות ז:). דאין צריך להגביה הקערה אלא שמסלקה ומצדדה ומניחה לצד השולחן (מרדכי, פסח', סדר הפסח). — °ובמשמ' פנה לצדדים, ואמר הפיטן: מערה קטרת על גחלי אש, כסה ענן צדד ויצא (יוסי בן יוסי, אתה כוננת, עבודה, מחז' איטל' ב, רטו.). — °ובמשמ' חפש ומצא צד ומקום לדבר: אשר לא צדה, לא צדד למצוא לו צד מיתה (רש"י, שמות כא יג). רבי ישמעאל סובר שיש לנו לצדד צד ואופן שיונח בו למשפט האלהי (ר"י מוסקטו, נפוצות יהודה מז). וכל הצדדים שיש לצדד  בזה על זה (שו"ת חכם צבי טז). — °ובמשמ' נטה לצד מן הצדדים, לדעה מן הדעות. ומה שצדדתי עד עתה לדמות הפתקים למטבעות ומעות או לפרקמטיא וסחורה לא מפני שאנו מדמי' נעשה מעשה לפסוק הדין עפ"י המונח וכו' (ר"ש מורפורגו, שמש צדקה, יו"ד א ד נב). ועיין בס' לקט הקמח דף ל"ה ע"ב צדד בכל דרכי ההתר (חמדת הימים א טו צה.). אמנם לדעתי יש לצדד בנידון שלפני להתיר (חתם סופר יו"ד שיג). פתח דברי מעב"ת נ"י לצדד להיתר (תשו' ר"ע איגר לב). ואם יש לצדד ולומר נדר שהותר מקצתו הותר כולו וכו' (פרח מטה אהרן א ה, ט:). — °ובמשמ' התחכם, המציא תחבולה, ausklügeln; inventer; to inventוכמו כן העקומות אשר על ראש הגבעה תצדד ותתעשת להוציא תשברתה על דרך השטח הישר (ראב"ח, חבור המשיחה והתשבורת, 79). והזריזים במשיחת הארץ צדדו לדעת את גובה הקרקעות התלויות בהרים ובגבעות וכו' (שם שם). ואנו מצדדין לדעת קו הב הנסתר מתוך שיעור קו אב הידוע על הדרך הזה וכו' (שם שם). כדי להזהירך ולהעיר את לבך לצדד ולחקור על גובה כל מוצק עד אשר תמצאהו (שם, 10). שצריך לצדד עצמו בתחבולות וערמות להיות טרפו מצוי לו (המאירי, בית הבחירה על אב' ב ב). וצדד צדדים רבים ונכבדים (יעקב לבית הלוי, הסכמה על אילים ליש"ר מקנדיא, 4).7

 פֻע', צֻדַּד, בינ' מְצֻדָּד, מצודד, —  מוסב הצדה: כרובים מעשה צעצועים הן ומצודדים8 פניהם כתלמיד הנפטר מרבו (אונקלוס, ב"ב צט.). — ואמר הפיטן: היתה משוקדדת, מצודידת ומרודידת ושמונה עשר טפחים ממודדת (ינאי, אור מראה, קרוב' לס' במד', זולאי, קפח).

— קל, בינ' פָעו', °צָדוּד, — שיש לו צדדים, בעל צדדים, ואמר הפיטן: ותהולל בתוקף בתלתלי שנאן ברצי קלל בצדודי פנים (הוא, ותאפוד אדר, שם, רט). אשר אימתך בפותחי קדוש, בפוצחי ברוך, בצדודי ארבע, בצנופי שש שש ומוראך עליהם (ר"א קליר, אשר אימתך, מוסף יוה"כ).

— הִפע', °הִצְדִּיד, — הסב לצדדים, כמו' פִּע', ואמר הפיטן: שפך בה קטרת ותימר עשן והצדיד פניו ויצא כדרכו (יוסי בן יוסי, אזכיר גבורות, עבודה, קובץ מע"י גאו' ב, 8). — ובמשמ' נטה לצדדים: ואחרי רואינו את הצרות רעות האלה והצדדנו על כל הצדדים ופנינו לימין ואין סומך ולשמאל ואין עוזר וכו' (פנקס קראקא תפו, אוצה"ס ד, 631). ועי' פִע'.

— הָפע'9, °הֻצְדַּד, בינ' מֻצְדָּד, מוצדד, — מֻגבל בצדדים (כתבי צונץ ג, 236, בשם תרגום ישן של או"ד לרסע"ג, כ"י פריז). — ועי' פֻע'.

— הִתפ', °הִצְטַדֵּד, — סר הצדה, הסתלק, נהוג בדבור ובספרות.



1 [עי' הערה לערך א. צד.]

2 [גרסת צוק"מ: וצדה; בדפוס: וצירף.]

3 [כך בדפוס. ובהוצאת צוק"מ הרי מצלת.]

4 [בר"ח הגרסה: מצדידים.]

5 [ואולי התכונו להִפע' מַצְדִּיד, יַצְדִּיד, שאמנם אינו בתו"מ.]

6 [נ"א: הצד הצדד.]

7 [לכאורה נמצא מצדד (מְצַדֵּד) כמֻנח דקדוקי אצל יהודה הדסי הקראי (אשכל הכפר א"ב לג וקסג). אך צדק פינסקר בדעתו, שאין כאן אלא ט"ס במקום מצדר مصدر מקור בערב'.]

8 [בכ"י מינכן: ופניהם מוצדדין, ובילק"ש מ"א ו' סי' קפא: ופניהם מוצדדים.]

9 תוספת', הוצאת צוק"מ, נדר' ג ד),  כתוב: כיצד היה ר' יהודה אומ' הכל לפי הנדר היה טעון צמר והוצד וכו'. אבל בדפוסים: והוצר, ונ"א: והצר, וחצר, ועי' בערך צָרַר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים