* 1, ש"ז, מזו"ר צִדְעַיִם, או צְדָעַיִם, — צד המצח מתחת לפאות השער, רַקָּה, Schläfe; tempe; temple: פאת ראשכם, סוף ראשכם ואלו הם הצדעים מיכן ומיכן (ספרא ויס, קדושים פרק ו). פאת ראשו סוף ראשו, ואיזהו סוף ראשו, זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו (ת"ר, מכות כ:). למה הולד דומה במעי אמו, לפנקס שמקופל ומונח, ידיו על שתי צדעיו וכו' (רבי שמלאי, נדה ל:) — ובסהמ"א: והוגרני צדעי מפסח ועד עצרת, יש מפרש ואומר והוגרני צדעי פי' וחוגר אני צדעי ראשי וכו' (ערוך ערך הגרני). וסרביטין הן כמין שלשלאות של זהב וקבועין בטוטפת ותלויין מצדעיה ועד לחייה וכו' (שם ערך טטפת). גדולי הרופאים מקיזין באחד מעורקים שברקותים או צדעים עד עשר ליטרין ויותר ואמרו שאין בה סכנה (טוביה כץ, מעשה טוביה, בית חדש א א, צה:). וכאב הראש האכזר ודפיקה בצדעים ויקיצה יתירה וכו' (שם, משמרת הבית, הקד', קיב:).