תוש"ז, מ"ר צַדִּיקִם, צַדִּיקִים, צַדִּקִים, — א) מי שעושה צדק ומשפט, את הטוב והישר, בכל דרכיו, בנגוד לחוטא, רשע, פושע, gerecht, tugendhaft; juste, vertueux; just, virtuos: נח איש צַדִּיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח (בראש' ו ט). ויאמר יי' לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צַדִּיק לפני בדור הזה (שם ז א). ויגש אברהם ויאמר האף תספה צַדִּיק עם רשע אלי יש חמשים צַדִּיקִם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הַצַּדִּיקִם אשר בקרבה חללה לך מעשות כדבר הזה להמית צַדִּיק עם רשע והיה כַצַּדִּיק כרשע (שם יח כג-כה). אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צַדִּיק בביתו על משכבו (ש"ב ד יא). והשיב יי' את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צַדִּקִים וטבים ממנו ויהרגם בחרב (מ"א ב לב). אמרו צַדִּיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו (ישע' ג י). מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לַצַּדִּיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו (שם כד יו). הַצַּדִּיק  אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הַצַּדִּיק (שם נז א). ובשוב צַדִּיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות וכו' ואתה כי הזהרתו צַדִּיק לבלתי חטא צַדִּיק והוא לא חטא חיו יחיה (יחז' ג כ-כא). הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי צַדִּיק ורשע (שם כא ח). כי ישרים דרכי יי' וְצַדִּיקִים ילכו בם ופשעים יכשלו בם (הוש' יד י). כי רשע מכתיר את הַצַּדִּיק על כן יצא משפט מעקל (חבק' א ד). למה תביט בגדים תחריש בבלע רשע צַדִּיק ממנו (שם א יג). הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וְצַדִּיק באמונתו יחיה (שם ב ד). ושבתם וראיתם בין צַדִּיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו (מלא' ג יח). כי יודע יי' דרך צַדִּיקִים ודרך רשעים תאבד תהל' א ו. כי השתות יהרסון צַדִּיק מה פעל (שם יא ג). תמותת רשע רעה ושנאי צַדִּיק יאשמו (שם לד כב). נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צַדִּיק נעזב וזרעו מבקש לחם (שם שם כה). ימחו מספר חיים ועם צַדִּיקִים אל יכתבו (שם סט כט). צַדִּיק כתמיר יפרח כארז בלבנון ישגה (שם צב יג). כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הַצַּדִּיקִים למען לא ישלחו הַצַּדִּיקִים בעולתה ידיהם (שם קכה ג). פעלת צַדִּיק לחיים תבואת רשע לחטאת (משלי י יו). כעבור סופה ואין רשע וְצַדִּיק יסוד עולם (שם שם כה). צַדִּיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו (שם יא ח). שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צַדִּיק תמים (איוב יב ד). יש צַדִּיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו אל תהי צַדִּיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם (קהל' ז יה-יו). כי אדם אין צַדִּיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (שם שם כ). צַדִּיק בעיניו, שחושב את עצמו לצדיק: וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צַדִּיק בעיניו (איוב לב א). — ובהקבלה לאביון1: על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צַדִּיק ואביון בעבור נעלים (עמו' ב ו). צוררי צַדִּיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו שם ה יב.  — מלך צַדִּיק, שעושה משפט וצדקה: והקימתי לדוד צמח צַדִּיק2 ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ (ירמ' כג ה). — ועל האלהים: אל אמונה ואין עול צַדִּיק וישר הוא (דבר' לב ד). צַדִּיק אתה יי' כי אריב אליך (ירמ' יב א). יי' צַדִּיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר (צפנ' ג ה). יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות אלהים צַדִּיק (תהל' ז י). כי צַדִּיק יי' צדקות אהב (שם יא ז). חנון יי' וְצַדִּיק ואלהינו מרחם (שם קיו ה). צַדִּיק אתה יי' וישר משפטיך (שם קיט קלז). יי' צַדִּיק קצץ עבות רשעים (שם קכט ד). צַדִּיק יי' בכל דרכיו וחסיד ככל מעשיו (שם קמה יז). האף שונא משפט יחבוש ואם צַדִּיק כביר תרשיע (איוב לב יז). צַדִּיק אתה כי נשארנו פליטה כהים הזה עזר' ט יה. — חֻקִּים ומשפטים צַדִּיקִים, חֻקֵּי יֹשר וצדק: ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צַדִּיקִים ככל התורה הזאת אשר אנכי נותן לפניכם היום (דבר' ד ח). — ב) צַדִּיק, כמו צוֹדֵק במשפט זה או זה, באשמה זו או זו, כמו נָקִי: אדני הגוי גם צַדִּיק תהרג (בראש' כ ד). מדבר שקר תרחק ונקי וְצַדִּיק אל תהרג (שמות כג ז). כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הַצַּדִּיק והרשיעו את הרשע (דבר' כה א). ויהי בבקר ויצא ויעמד ויאמר אל כל העם צַדִּיקִים אתם הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו (מ"ב י ט). מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צַדִּיקִים יסירו ממנו (ישע' ה כג). צַדִּיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו (משלי יח יז). וכרות עמו הברית וכו' ותקם את דבריך כי צַדִּיק אתה (נחמ' ט ח). ואתה צַדִּיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו (שם שם לג). כי צַדִּיק יי' אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקולו (דני' ט יד). — צַדִּיק מפלוני, צדיק ביחס לבעל דינו: צַדִּיק אתה ממני כי אתה גמלתנו הטובה ואני גמלתיך הרעה (ש"א כד יז). —  וביחס לאלהים: חטאתי הפעם יי' הַצַּדִּיק ואני ועמי הרשעים (שמות ט כז). צַדִּיק הוא יי' כי פיהו מריתי (איכה א יח). ויכנענו שרי ישראל והמלך ויאמרו צַדִּיק יי' (דהי"ב יב ו). — ג) במשמ' מי שנתאמתו דבריו שנצח בדין או במלחמה: מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צַדִּיק (ישע' מא כו). מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלא אני יי' ואין עוד אלהים מבלעדי אל צַדִּיק ומושיע אין זולתי (שם מה כא). היקח מגבור מלקוח ואם שבי צַדִּיק ימלט כי כה אמר יי' גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט (שם מט כד-כה). הנה מלכך יבוא לך צַדִּיק ונושע הוא (זכר' ט ט). — ואמר בן סירא: ברכת אל בגרל צדיק ובעת תקותו תפרח (ב"ס גני' יא כב). מה יחובר זאת אל כבש כן רשע לצדיק נאצל (שם יג יז). נח צדיק נמצא תמים בעת כלה היה תחליף (שם מד יז). — ובתו"מ: כל העוסק בתורה לשמה וכו' ומכשרתו להיות צדיק וחסיד ישר ונאמן ומרחקתו מן החטא וכו' (ר' מאיר, אבות ו א). צדיק בצדקו תובע ומביא ראיות ספרי דבר' טז.  עתיד הקב"ה ליעשות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבוא, מה טעמה שיתו לבכם לחילה, לחולה כתיב, והצדיקים מראין אותו באצבע ואומר כי זה אלהים אלהינו וכו' (ר' חנינה, ירוש' מו"ק ג ז). אמר לפניו (משה), רבונו של עולם, מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו, אמר לו, משה, צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו צדיק בן רשע, רשע וטוב לו רשע בן צדיק, רשע ורע לו רשע בן רשע (ר' יוחנן משום ר' יוסי, ברכ' ז.). צדיק וטוב לו צדיק גמור, צדיק ורע צדיק שאינו גמור (שם שם). שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם (ר' ינאי, ברכ' ט.-ט:). מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו (שם י.). כי החיים יודעים שימותו, אלו צדיקים שבמיתתן נקראו חיים (ר' חייא, שם יח.). צדיקים יצר טוב שופטן וכו' רשעים יצר רע שופטן וכו' בינונים זה וזה שופטן (ר"י הגלילי, שם סא:). עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק (בשם רב אסי, פסח' קיט:). ג' ספרים נפתחין בר"ה אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים, צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתק למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יה"כ (ר' יוחנן, ר"ה טז:). כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה (בשם ר' חנניה בן גמליאל, נדר' סב.). מתחילת בריית העולם צפה הקב"ה מעשיהם של צדיקים ומעשיהן של רשעים (ר' יניי, מד"ר בראש' ג). ניקב נקב מגיהינם והרתיח כל העולם על יושביו לשעה קלה, אמר הקב"ה צדיקי3 בצער והעולם בריוח (הוא, שם שם מח). הקב"ה מתיאש מן הצדיקים בעולם הזה אבל חוזר ומרחם עליהם (ר"ש בן לקיש, שם איכה ג). — *כתאר לאיש פלוני, שמעון הַצַּדִּיק וכדו': שמעון הצדיק היה משירי אנשי כנסת הגדולה (אבות א ב). אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק אמר להם בשנה זו הוא מת (ת"ר, יומא לט:). לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה, זה מרדכי הצדיק וכו' (רב אבא בר כהנא, מגי' י:). אליהו הצדיק היה מחזיר על תפוחי רעב שבירושלים (סנה' סג:). — *צַדִּיקוֹ של עולם, כנוי לאלהים: (אמר אברהם) לא את הוא צדיקו של עולם, צרף עצמך עמהם (עם צדיקי סדום) ויעלו למנין חמשים (ר' יהודה בר סימון, מד"ר בראש' מט). — *צַדִּיק עולמים, באותה משמ': זכר צדיק לברכה, אמר להם נביא לישראל בשעה שאני מזכיר צדיק עולמים אתם תנו ברכה (חנניה בן אחי ריב"ח, יומא לז.). — *ובהשאלה שם לעַמּוּד של הארץ: הארץ על מה עומדת וכו' על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק יסוד עולם (ר"א בן שמוע, חגי' יב:). — ובתפלה: על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני עמך בית ישראל וכו' יהמו נא רחמיך (תפלת י"ח). בפי ישרים תתהלל ובדברי צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתרומם ובקרב קדושים תתקדש (נשמת, שחרית שבת). ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלזו וחסידים ברינה יגילו (תפלת ר"ה). אם טובים הם (החלומות) חזקם ואמצם ויתקימו בי ובהם כחלומות של יוסף הצדיק (רבונו של עולם, ברכת כהנים). — ובסהמ"א: מה אומר לאהובי הכהן הצדיק הטהור ר' פנחס (Texts and Stud. I, יעקב מן, 463). ואפילו לצדיקי עולם משלם מידה כנגד מידה, יעקב אבינו רימה באביו בעורות גדיי העזים ובניו רימו בו בגדי עזים (קטעי מדרש והגדה, גנזי שכטר א, 140). ומיד עומדין ישראל וכל צדיקי עולם ומבקשין רחמים לפני הקב"ה (שם שם, 184). ויש תחיית המתים אחרת בימות המשיח לצדיקי ישראל שמתו בגלות (ריטב"א למס' ר"ה פרק א, כג.). כי הצדיקים אוהבים הממון הרבה כאשר הונח לכונת השלמות (שו"ת בדבר למוד החכמות דברי חכמים, סט). תנא עמוד אחד מן הארץ עד לרקיע וצדיק שמו על שם הצדיקים, וכשישראל צדיקים מתגבר ואם לא מתחלש (ריקנטי עה"ת, בראש', יד:). אם תראה רוע הסדר בעולם השפל בענין הרשעים שלוי עולם השגו חיל אשר תעוז ידם תרום ימינם לעשוק ולגזול וצדיקים יכשלו בם, אל תתמה וכו' (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה, דרוש מא). — °ובמשמ' רבי של חסידים, ואמר המשורר: האספר מלחמת אברם וכדרלעמר או גבורת הצדיק ביום ל"ג בעמר כי כבש את לילית אשת סמאל (יל"ג, טפה זו מה תהא עליה, כל שיריו א, 110). — °ול"ו צדיקים, שלשים וששה צדיקים שמצויים תמיד בעולם, נמצא בסהמ"א4. — ולהגדלה ונחץ, °צדיקים מצֻדקים, עי' צָדַק. — נק' *צַדֶּקֶת, מ"ר צדיקות: אם למרים הצדקת לא נשאתי לה פנים בדין ק"ו לשאר בני אדם (ספרי דבר' א). יעלה הדס, זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה (ר"ש בר נחמני, מגי' י:). והיתה הגר אומרת להם, שרי גברתי אין סיתרה כגלויה נראת צדקת ואינה צדקת, אלו היתה צדקת ראו כמה שנים שלא נתעברה ואני בלילה א' נתעברתי (ר' מאיר, מד"ר בראש' מה). מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת ואף היא ע"י עילה (בשם ר"א בר שמעון, שם שם). אביה רמאי ואחיה רמאי ואף אנשי מקומה כן, והצדקת הזו שהיא יוצאת מביניהם למה היא דומה, לשושנה בין החוחים (ר' יצחק, שם שם סג). יו"ד של שרה עלתה ונשטחתה לפני הקב"ה, אמרה לפניו, רבונו של עולם עקרתני משמה של אותה צדקת (ר' יהושע בן קרחה, שם ויקר' יט). ועליה (על רחל) נאמר כסף נבחר לשון צדיק, לשון צדקת (שם במד' יד). והנה נותרה בה פלטה, המוציאים אין כתיב כאן אלא המוצאים, בזכות הצדיקים והצדיקות הנביאים והנביאות שיעמדו ממנו (רבי, שם שה"ש, משכני). שם אתן את דודי לך שם אני נותנת הצדיקים והצדיקות והנביאים והנביאות שעמדו ממני (שם שם, נשכימה לכרמים). כל הבנים שהקב"ה עתיד ליתן לך יהיה מן הצדקת הזו (שם רות, ויהי ביתך). — ובסהמ"א: היתה (אשתו של נח) צדקת והולידה צדיקים (רמב"ן, בראש' ד כ). עיני נגרה מים בלי הפגות על זאת הצדקת אחותי ז"ל (לקוטים מפנקס ההקדש של ק"ק ורמישא, מק"נ, 9). הצנועה הצדקת החסודה (נוסח מצבה מעדן מהמאה השש עשרה). והיה לאותו ר' יוחנן אשה יפה וצדקת מאד (ספר מעשיות, REJ 1896, 239). והיותר נכון אצלי שאברהם לא לקח עצי עולה מביתו פן תשאלהו הצדקת כמו ששאל בנה הנה האש והעצים ואיה השה (ר"י אברבנאל עה"ת, וירא, וישכם אברהם).