1, -רָיִם, — אמצע היום, כשהשמש במרום השמים Mittage; midi; noon: כי אתי יאכלו האנשים בַּצָּהֳרִים (בראש' מג יו). ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הַצָּהֳרַיִם לאמר הבעל עננו וכו', ויהי בַצָּהֳרַיִם ויהתל בהם אליהו וכו' ויהי כעבר הַצָּהֳרַיִם ויתנבאו עד לעלות המנחה (מ"א יח כו-כט). וישב (הילד החולה) על ברכיה עד הַצָּהֳרַיִם וימת (מ"ב ד כ). קומו ונעלה בַצָּהֳרָיִם אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב (ירמ' ו ד). ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צָהֳרָיִם (שם כ יו). ערב ובקר וְצָהֳרַיִם אשיחה ואהמה (תהל' נה יח). איכה תראה איכה תרביץ בַּצָּהֳרָיִם (שה"ש א ז). — ולהורות השעה שהשמש מאיר בו בעצם תקפו: והיית ממשש בַּצָּהֳרַיִם כאשר ימשש העור באפלה (דבר' כח כט). שיתי כליל צלך בתוך צָהֳרָיִם (ישע' יו ג). והבאתי השמש בַּצָּהֳרָיִם והחשכתי לארץ ביום אור (עמו' ח ט). אשדוד בַּצָּהֳרַיִם יגרשוה (צפנ' ב ד). יומם יפגשו חשך ובלילה ימששו בַצָּהֳרָיִם (איוב ה יד). וּמִצָּהֳרַיִם יקום חלד תעפה כבקר תהיה (שם יא יז). — מִשְׁכָּב הַצָּהֳרַיִם, שְׁנַת צָהֳרַיִם: והוא שכב את משכב הַצָּהֳרָיִם (ש"ב ד ה). —  ובתו"מ: שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת ילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם (רבי דוסא בן הרכינס, אב' ג י). צהר תעשה לתיבה א"ר יוחנן אמר לו הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים (סנה' קח:). אמר לו (יוסף הבבלי לר' אלעזר בן שמוע) השוחט את הזבח להניח מדמו למחר מהו וכו' שחרית אמר לו כשר, צהרים אמר לו כשר וכו' (מנח' יח.). נגלה לו אותו הרוח אמר ליה רבי הרי כמה שנים שאני נתון כאן ובצהרים ובלילה וביום וכו' (תנחומא קדושים ט). טלו מקליכם ומגלכם וצאו עליו בשעת הצהרים ואמרו שלנו נצח וכו' (שם שם). — °קַו הַצָּהֳרַיִם, אחד הקוים המדֻמים העוברים על כדור הארץ מן הקטב האחד אל השני, Meridian; méridien; meridian.