צוּג

° 1, פ"ע, —  התיצב התיצג, hintreten; se poster; stand up, ואמר הפיטן: זכור צג בפרק להסגיר שרידי, קם בראש דרכים לסעוד את רודי (ר"א קליר, זכור איש, קרוב' זכור). צגתי לחנן בעד צאן, צגים פנימי וחיצון (הוא, אדפק בצהרים, כבודה, 120 .Elbog. Stud.). צגות בכושר, וחקוק בם גשר, ואין מלבדך להגיד לאדם יושר (הוא, אהלת מתוחים, שחר' יוה"כ, מחז' איטל' ב, צ.). טפיה וישישיה בענוי עיפים, יצירתם שור ביחף יחפים, כלם צגים ולובן מוצעפים (משלם בר קלונימוס, אמצת, קרוב' יוה"כ). יי' אלהי הצבאות צג בין ההדסים, אמנם ידענו כי אין בנו מעשים (יי' אלהי הצבאות, סליח' שחר' יוה"כ).מאנקת אביונים הצגים לעֻמך, נאור תן תקותם למען כבוד שמך (אנא אדון הסליחות, שם). ואז צפה באלילים, היש ידיו גלילים, צגו עליו בפלילים, אין פנות בחללים (ר"י טוב עלם, ירדת להציל, קרוב' שבת הגדול). הבשר יין ודגים אל יחסר בתענוגים, ואם שלש אלה לפניך צגים, זה יהיה שכרו (יהונתן, יום שבת קדש, זמיר' ליל שבת). — וכפ"י במשמ' הִצִּיג, ואמר הפיטן: בצועה בדי הארון יז אחת ושבע וישעה, צָגוֹ בכן בישרון ולשחוט שעיר מיהר צועה (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודה, סדור רסע"ג, רפו).



1 פעל שיצרו הפיטנים מן יצג.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים