צִיגָה

°, ש"נ, — שה"פ מן צוּג, פעֻלת הַצָּג, עמידה, ואמר הפיטן: פולצו פרחיה בזה יום ציגתם פני כס איום, קול דבובם ירחישו כהיום (ר"א קליר את חיל, קרוב' א ר"ה). פדני מחיל ורעד, פלטני ולא אמעד, צעדי הכן מבעד, ציגתי בכל צעד (רסע"ג אזהרות, סדור רסע"ג, קל). צבע זהורית קשר בראש, המשתלח, ציגתו אמן כנגד בית שלוח (משולם בר קלונימוס, צעד לילך, עבודת יוה"כ, אמיץ כח). עשה ירח עונג וחדש זורח, פלס למועד, פקודת מועדים להעד, צעד חדשים ושבתות, ציגת ימים ושנים ועתות (תאמת אור, יוצ' שבת ר"ח, מחז' איטל' א, ס.). חי סוף מתכונתו למות מטעתו ולאבן יום צגתו1 בארץ מולדתו (יחיד מקדם, יוצ' פסח, הגדה מצוירה ומנק', כ"י בריט' מוז').



1 [מנֻק: צִגְתּוֹ.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים