°, ש"ז, — כמו צוּלָה, מְצוּלָה, ואמר הפיטן: אבן חוג מצוק נשיה, תהום רבה צול שאיה בפנת ראש יסוד שלישיה, שתתו שעון בה לשעיה (ר"א קליר, אבן חוג, יוצ' א ר"ה). כהושעת טבועים בצול גזרים, יקרך עמם מעבירים, כן הושענא (הוא, כהושעת אלים בלוד, סדר הושענות). נפלה, עודינה בצול דכויה, עיני חכתה לחזון בן ברכיה (הוא, שבת סורו מני, קינ' ת"ב). טנף טהר ותדיח כתמים, יוצלל בצול כבד אשמים (אך במתח, סליח' ער"ה). כאב תחבוש ובצול תכבוש עוני (אמנם כן, מעריב ליל כפור). והנני חן מוצהב בנצול צול רהב (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצ' א פסח). גזלתי שקלי מתת כפר נפש, טבעתי במי צול בטיט ורפש (אשכל אווי, יוצ' שבת שקלים). — °וצול הים, בתוך תאור דמותו של אלהים בקבלה: ובצול הים יכול להביט מקצה אל קצה פאות העולם יש משמים לארץ כי צול הים גבוהים ט"ו אמה מכל ההרים הגבוהים (רזיאל, אמשט' יב:).