מְצוּלָה, מְצֻלָה, ש"נ, מ"ר מְצוֹלוֹת, מְצוּלוֹת, מְצֻלוֹת — א) מְצוּלוֹת הים וכדומ', עֹמק הים וכדומ', מקום שיצלל אדם שם, Tiefe; profondeur; depth: תהמת יכסימו ירדו בִמְצוֹלֹת כמו אבן (שמות טו ה).  ותשליך בִּמְצֻלוֹת ים כל חטאתם (מיכ' ז יט).  והכה בים גלים והבישו כל מְצוּלוֹת יאר (זכר' י יא).  טבעתי ביון מְצוּלָה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני (תהל' סט ג).  אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מְצוּלָה ואל תאטר עלי באר פיה (שם טז).  אמר אדני מבשן אשיב אשיב מִמְּצֻלוֹת ים (שם סח כג).  שתני בבור תחתיות במחשכים בִּמְצֹלוֹת (שם פח ז).  ותשליכני מְצוּלָה בלבב ימים (יונ' ב ד).  ירתיח כסיר מְצוּלָה ים ישים כמרקחה (איוב מא כג). — ובתלמ': כשירדתי למעמקי מצולה שמעתי קול רעש גדול מגלי הים (אדר"נ ג). — ואמר הפיטן: חקק וחצב מסלות, והעמיד צבאים ומזלות, והשריצו מימי מצולות, צפור שמים ודגי הים (ר"י הלוי, מי כמוך יחיד). — ובהשאלה, בדם הלב וכדומ': ענן עיני לאט יזיל דמעות, ואך המה בדם לבי מהולות, כאלו שקתות מים בקרבי וראשי ים ובצלעי מצולות (רמב"ע, דיואן קה, כ"י בודלי'). — ובמליצה: והשיאם היצר וכו' וחבב עליהם להתעדן ולהתנשא בו עד אשר צללו במצולות ימיו וחייבם היצר לסבול צער גליהם (ר"י א"ת, חו"ה, שער הפרישות ב). — ומצולות הרעיונות: ור' משה בן עזרא משה הפנינים ממצולות הרעיונים (ר"י חריזי, תחכמ' לה). — ומצולת ים המחשבה: כי כאשר ממצולת ים המחשבה לבי דברים העלה, גם ערב רב אתם עלה (רש"ט פלקיירא, המבקש י). — ובהרחבה, °מְצוּלַת היער, מקום היותר מלא עץ: והפתאים כאשר לקחו שעור מהממונות לא שבעה עינם ותאותם והם משוטטים במצולת היער לאסוף ולכנוס (ר"י בדרשי, פרדס א, אוצה"ס ג). — ב) *בפרט, כעין ברֵכה יגדלו בה דגים: וינצלו את מצרים וכו' עשאוה כמצולה שאין בה דגים (ריש לקיש, ברכ' ט:).  מכר לו חולסית ומצולה החזיק בחולסית לא קנה מצולה החזיק במצולה לא קנה חולסית (רב נחמן, ב"ב סז.). — ג) °המקום היותר עמוק בים: והמים אשר בו (בים) יקוו לארץ במקום הנקרא מצולה כך סביב התהום הנקרא תהום מקום פלוני והמצולה הזאת אין תכלית לה על דרך משל לארכו ולרחבו ולעמקו ולא יוכל אדם להגיע אל תכלית המצולה ההיא ויוצאים ממקום רחוק מן המצולה כשלש מאות מטחוי קשת עיינות שמימיהם רבים (ר"ש א"ת, אותות השמים א, כ"י ביה"ס כזנתנסי).  וזה לעומקם ורוחב מצולתם בארץ וכו' הוא הים עמוק האמצע רחב המצולה רב המים (שם ב).  ומהדגים יאותו הימיים או ממים מתוקים נוזלים בלתי נחים או אגמים אלא אם תהיה מצולתו חוליית או שיתהוה ממרוצת איזה נהר (ספ' הקדחת ג ב, כ"י ברלין). — והשתמשו במלה זו קצת הסופרים במשמ'  עֹמק פשוט: וכשהלחו' מעטה יהיה הצבע גאלני ובמצולה יהיה הצבע שחור וכל עוד שתהיה המצולה רבה יהיה יותר הצבע שחור (שעה"ש לאבי הרלב"ג ט).