קל אינו במקרא.

— הִפע', מֵצִיץ, — הֵצִיץ האדם דרך נקב וכיוצא בזה, הִבִּיט והסתכל דרך הנקב, gucken; regarder; to look, peep: הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מֵצִיץ מן החרכים (שה"ש ב ט). — ובתו"מ: מרחיקין את הכותל מן החלונות ארבע אמות למעלה, מן הצדדין כדי שלא יראה, מלמטן כדי שלא יציץ (תוספת' ב"ב א ה). מעשה בשפחתו של מציק אחד ברמון שהטיל נפל לבור ובא כהן אחד והציץ לידע מה הפילה וכו' (שם אהיל' טז יג). ארבעה נכנסו לפרדס, אחד הציץ ומת, אחר הציץ ונפגע, אחד הציץ וקיצץ בנטיעות (ירוש' חגי' ב א). יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו וכו' (רבי יוחנן, ברכ' טז:). והצצתי בו ונרתעתי ונפלתי לאחורי (ר"ה כב:). בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבחוץ, הלבין היו שמחין, לא הלבין היו עצבין, התקינו שיהו קושרין אותו על פתח אולם מבפנים, ועדיין היו מציצין ורואין וכו' (שם לא:). הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה (יומא לה:). אדם הראשון מיסב בגן עדן היה והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין, הציץ בו נחש וראה בכבודו ונתקנא בו (ר' יהודה בן תימא, סנה' נט:). פעם אחת הלכתי למדינת קפוטקיא, באתה אשה לפני שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי הביאתו לפני, ראיתיו שהיה ירוק, הצצתי בו ולא היה בו דם ברית (רבי נתן הבבלי, חול' מז:). ועוד עשו אנשי ירושלים שולקין את התבן ואוכלין אותם וכו' הציץ אספסיינוס בצואתן וראה שאין בהן מין דגן (אדר"נ ו). אל תציץ לכרמו של אדם ואם הצצת אל תרד וכו' (בן זומא, שם נוסחא ב פרק לג). משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו, א"ל עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי וכו' ולמה אברהם דומה, לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון,  הציץ המלך וראה אותו וכו' (ר' נחמיה, מד"ר בראש' ל). משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר תאמר שהבירה הזו בלי מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה א"ל אני בעל הבירה וכו' (ר' יצחק, שם שם לט). למלך שהיה מטייל בפתח פלטין שלו ותלה עיניו וראה בנו של אוהבו מציץ עליו בעד החלון וכו' (שם שם סה). בשעה שיצא יוסף למלוך על מצרים היו בנות מלכים מציצות עליו דרך החרכין (שם שם צח). אמר דוד רבון העולם כשאני עוסק בחקיך לא יהא רשות ליצר הרע להציץ בי (מד"ר שמות יט). כיון שבאו לירושלים היו כל הנשים מציצות על דוד מן הגגות ומן החלונות (שם במד' ד). לאחר עשרים וששה דורות הציץ הקב"ה בעולמו לראות מה שעשה ומצאו מים במים (מד"ר שה"ש, כשושנה). גיהנם וגן עדן כמה ביניהם טפח, ר' יוחנן אמר כותל ורבנן אמרי שתיהן שוות כדי שיהיו מציצות זו מזו (שם קהל' סדרא ב, ביום טוב). — ובסהמ"א: יביאך המלך חדריו ודגלו עליך אהבה, תציץ במלך ביפיו ובכסאו ובהיכלו (תשו' הגאו' הרכבי שמד, 172). נתפתה הארי וקפץ על הגומץ ונפל בתוכו, בא לו שועל ועמד לו על שפת הגומץ מציץ עליו (שם שסב, 183). עבר עליה אדם אחד ושמע קולה ועמד על הבאר והציץ בה ולא היה יכול להבחין (ערוך ערך חלד). הצצתי לראות להבין עיקר ראיותיו (תשו' ר"ת, מק"נ, 155). וכאשר ילאה למצוא מענה יקצץ בנטיעות ויצא לתרבות רעה או יציץ ונפגע (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, א:). — ואמר הפיטן: ברוך יי' המציץ מחרך אשר הנחני בדרך אצת (יואל בר יצחק הלוי, אמת אתה הוא, סליח' ער"ה). — ואמר המשורר: עופר אשר הציץ לפנינו כמו שחר וגביע בידו העלה (רמב"ע תרשיש ב, 30). מצא אשה מצא לו בשת הפנים חרפתו לא תמח ימצא בוז וקלונים, היא תשוך כנחש תפריש כצפעונים, תשקיף מן האשנב תציץ מחלונים (עמנואל, מחב' א, 12). — ואמר המליץ: אשרי הדבר יהגה בחכמה ואדם יתנהל בתבונה וכו' מציץ אל חלון ביתה ועל שעריה ישקוד (ב"ז, ב"ס יד כה). — °ובמשמ' האיר, זרח: וזו הצורה המתקיימת בעצמה וכו' מציץ וזורח אל הצורה החלולה ועוזר אותה להלביש את ההיולי כל הצורות אשר הוא יכול להתכסות בהן (ראב"ח, הגיון הנפש, ב.). וכמו שהעין עם היותו מוכן מכל צד אל הראיה מ"מ אם לא יציץ אור השמש או זולתו גוף מאיר על האויר הסמוך למובט לא בכח יגבר להשיגו כן היה מן ההכרח לשום שכל פועל מאיר לצורות הדמיוניות (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה יג). 

— קל, °צָץ, — כמו הִפע', הֵצִיץ, הביט, ואמר הפיטן: הקדים ויצא לדרך לזנב כל ברך לדוש בגאות ולהדרך וכבודך צץ מחרך בכל רחב וארך (זכור את אשר עשה, יוצ' שבת זכור).