°, צוריי, ת"ז, — שיך לְצוּרָה, שיש בו מתכונת הצורה1, formal, ideell; -el; -al: עושה את כל היצור ובדרך זה גומר המעשים הטבעיים והצורים והמורגשים וכל הדברים השפלים (רמב"ן, פי' יצירה ב ו). היסוד אינו נמצא בעצמו מציאות צורי כלומר בפעל, אבל הוא נמצא בצורה (מקור חיים לרשב"ג ה מג). שלש עילות הם עילות טבעית עילה צוריית עילה תכליית (מסורת הברית, קבץ על יד יא, לא). וכבר קדם לנו בפרקים כי כל הלשון או רובו שהוא ככלו נאמר על המציאות החומרי הגופיי ועל המציאות הצוריי הנפשיי (ר"י כספי, שרשות כסף, ערך לבב, 20). הנה הוכחתי היטב בראיות מופתיות שהנפש היא בלתי גוף בלתי מקרה בלתי סגולה ונשאר לנו מכוח אותם הראיות השוללות שהיא עצם צורי לבד (ר' הלל מוירונה, תגמ' הנפש א ב, ג.). אמנם היא דבקה בגוף דבק צורי נותן שלימות לחומר (שם שם, ג:). לא נאמר כן אלא היותה כמו חלק מן החי ע"ד סבה צוריית או הפועלת (שם א ג, ד:). א"כ זה העצם החומרי צריכים לו ג' ענינים שבהם יצא להיות עצם מיני צוריי בפועל (שם שם, ו.). ההכנה הזאת שהיא משותפת לתיבה ולספסל היא צוריית או מיניית (שם שם, ו:). ובכלל צריך שימצא לו ית' כל שלימות צוריי ויהיה מרוחק ומשולל מכל ענין חמריי (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה א). לא שם הכתוב תכלית הסבה מפני שישיגהו כאב והכאב רע והוא חמס אלא אמר סבה צוריית תכליתית מפני שהוא נברא בצלם אלהים על כן דין הרוצח יהיה ענשו כאשר עשה כן יעשה לו (ר"א הקראי, גן עדן, נזיקים קעו:). הידיעה הנכבדת האלהית והידיעה ההווה הנפסדת שהיא אנושית הכרח הוא שיתחלפו התחלפות צוריי (ר"א ביבאגו, דרך אמונה ב, יב, עקב). והסבות ארבעה, צוריית וחמריית ופועלת ותכליתית (אמו"ר לראב"ד א ז). זה הכח יקח הצורות המעורבות עם החמר ויפשיט מהם הגשמים וישיב החלק הצוריי אליו, אז יקרא שכל נקנה לפי שהוא נקנה מהצורות אשר הפשיט חמריהם (מנחת קנאות, קופמן, 37). פרק ז' יבאר הישות הסובביי הצוריי והמשותף (שער השמים לר"א אירירא ד ז, כח:). כי החם המוחלט הוא סבת כל יתר החמים ואף אם קצתם מקבלים החום מהשמש או מסבה אחרת זולתו אשר איננה באופן צוריי חמה, אינם מקבלים אותו כי אם בצד שהיא כוללת באופן סגוליי האש שהוא חם באופן צוריי ומוחלט (שם ז ז, סד.). ואילו היה ארסטו משער בסבה התכליתיית אשר נתתי כפי האמונה התוריית והסבה החמרית והצוריית וכו' אין ספק אצלי שהיה מודה בה הפילוסוף ונשען עליה (ר"י אברבנאל מפעל' אלה' ח ד). והענין שאין לה לא אורך לא רוחב ולא עומק ולא מפני שיכול' להיות במציאות אלא נקרא נקודה צוריית ר"ל ציור שלילת גדרי הגוף ולא שיהיה במציאות (של"ה, בית ה', אמשט', ו.). ואלה המצואים הצוריים בלתי ראוים לשיוכנסו בגדר הנמצאים כי הציור המחשבי גדול ורחב ידים יכול לבדות לו דברים שלא היו ולא נבראו (ר"ש פפנהים, יריעות שלמה א ג, ז:). ועל כן עזבו האחרונים הדרך הצוריי ההוא ובקשו להם יסודות אחרים במדות (רנ"ק, מונה"ז ד).