ש"נ, סמי' צוּרַת, מ"ר צוּרֹתָיו — א) צוּרַת דבר מהדברים, תארו, דמותו, Gestalt, Form; form(e): צוּרַת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו1 ואת כל חקתיו וכל צורתו1 וכל תורתו הודע אותם יחזק' מג יא. — ובתו"מ:, צוּרַת פֶּתַח, צורת תבשיל וכדו': הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד, נטמאו הבעלים או שמתו תעובר צורתו וישרף בששה עשר פסח' ז ט. המוכר את הבית לא מכר היציע וכו' ולא את הגג וכו', ר' יהודה אומר אם יש לו צורת פתח אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור ב"ב ד א. ששם זורקין פסולי חטאת העוף שתעבר צורתה ותצא לבית השריפה ר"י בר' יוחנן בן ברוקה, תוספת' זבח' ז ו. לא פת שעיפשה ולא קנובת ירק ולא תבשיל שנתקלקל צורתו2 ירוש' שביע' ח ב. ועל התבשיל שעבר צורתו אומר שהכל ת"ר, ברכ' מ:. סנדל צריך צורת פנים נדה כה:. — וצוּרַת הַפָּנִים במשמ' פָּנִים: כיון ששמעה הרשעה אמרה להן הפשיטו לו צורת פניו מדר' שה"ש, גרינהוט א, 7:. — *ובהשאלה, אדם, בני אדם, אנשים של צוּרָה, במשמ' אנשים נכבדים וחשובים: בני אדם הללו אנשים של צורה3 הם ר"ש בן יוחי, מו"ק ט.. אם יש זקן אומר זקן (דברי כבושין) ואם לאו אומר חכם ואם לאו אומר אדם של צורה4 ת"ר, תענ' טז.. כיון שראה אותם שהם כלם בני אדם של צורה גזר והוציאו להם קתדראות והושיבן מד"ר איכ' ב, ישבו לארץ. — *צוּרַת הכתוב, פסוק כְּצוּרָתוֹ וכדו' מראהו החיצוני של הפסוק, בנגוד לתלמוד שלמדו בו החכמים5: המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי ר' יהודה, קידוש' מט.. — ב) *צוּרָה במשמ' יְצוּר שיצר היוצר וְצָר דמותו: הפככם אם כחומר היוצר יחשב, מדמין צורה ליוצרה, נטיעה לנוטעה ר' הושעיה רבה, מד"ר בראש' כד. גדול כחן של נביאים שמדין צורה ליוצרה ר' יודן, שם שם כז — צָר צוּרָה: העובר שהוא מתעבר מן האיש צר צורתו בתוך מ' יום, לאחר מ' יום הנואף בא עליה והקב"ה עומד ותוהא ואומר של מי אצור של צורת הבעל או של צורת הנואף ר' יצחק, שם במד' ט. ראו בריה שבראתי וצורה שציירתי שם קהל', ופניתי אני. — צורת הולד: נעשו המים זרע בתוך מעיהם ולא היו חסרות אלא צורת הולד בלבד ר' הושעיא, שם בראש' עג. — ועי' ג. צוּר. — ג) במשמ' צִיּוּר של דבר, מצֻיר בצבעים, בדיו וכדו', וגם במשמ' צלם ופסל: במוצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון יוליכם לים המלח ע"ז ג ג. ובדקוהו (את הגל) ומצאו בו צורה, אמר להן (ר' שמעון) הואיל ולצורה הן עובדין נתיר להן את האילן שם שם ז. יש לציירים סממנין שהן צריכין צורות שחורות ולבנות ובינוניות נגע' ב א. כתב המהלך תחת הצורות ותחת הדיוקנאות אין מסתכלין בו תוספת' שבת ז א. בשר ודם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים, והקב"ה אינו כן, צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה ריב"ל ברכ' י.. וכל הצורות מותרין חוץ מצורת דרקון ע"ז מב:. צורות6 שחורות או לבנות וכו' כשהיית מתעסק עמה נתנה עיניה בצורות הלבנות וילדה כהן ר' עקיבא למלך הערביים, מד"ר במד' ד. אדם צר צורה הוא מדבר וצורתו אינה מדברת והאדם עומד ומשבח צורתו וכו' ב"ו מבקש לצור צורה כמה סמנין הוא נותן עד שלא צר אותה הצורה תנחו' תזריע ב. — ועי' ג. צוּר. — וצוּרַת מַטְבֵּעַ, הצורה החקוקה או הבולטת על המטבע: במטבע של מלכים הראשונים נימר אם היה יוצא על גב צורתו מחלל ר' חייה בשם ר' יונתן, ירוש' מע"ש א ב. ולמה נקרא שמו נחום איש קודש קדשים, שלא הביט בצורת מטבע מימיו7 שם ע"ז ג א. — סדין של צורות, עי' צָיוֹר, מ"ר צָיוֹרוֹת, ועי' גם סָדִין. — ובסהמ"א: השער השני במדידת הארץ הבתים והשדות על חלופי צורתן בין מרובעות בין משולשות או מעוגלות וכל שאר מיני הצורות ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת, הקד' עמ' 6. והצורה הזאת נקראת קטומת ראש שוה שם סי' 76, עמ' 51. במדידת הצורות אשר צלעותן עודפות על ארבע צלעות שם סי' 124, עמ' 76. והצורה הזאת קורין לה מעוקב או צורת עקב שם, עמ' 97. ויהי כאשר הגענו לקצתו וקרבנו לעבור אותו ואחזה צורות מופלאות ומראות נוראות ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, עמ' 144. הנותן יש לכל הנמצאים וצורה ותמונה לכל הנבראים הוא, משפטי הנולד, כהנא ב, 120. בעל חכמת השיעור לא יוכל ללמד תלמידו השיעור המחשבי בתחלת ענינו אבל מלמד אותו השיעור המורגש המצוייר בצדו בצורות הרשומות אשר סדר אותו איקליד"ס בספרו שחבר בשיעור וכשיבין וכו' יורהו הבורא השיעור המחשבי ויתכן כלל מדעו ויוכל להוציא ממנו צורות מופלאות ומלאכה דקה ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג. אחר כן הרכיב מן האחד על השני הרכבה אלכסונית עד שיהיו כצורת הכף היונית וכו' ואחר כן צייר מן החלקים ההם הרוחניים צורה אצטרובולית וכו' ואחר כן צייר מהם צורה שמיניה וכו' וכו' ואלה הצורות אשר טרחו בהבאתם לדמותם אל צורות הטבעיים האלה הנמצאים הוא, או"ד א. כאשר נעימות המדות אור הנפש הוא, תקון מדה"נ א. החלק השני קבל צורה אוירית וכו' החלק השלישי קבל צורה מימיית רוח חן ז. ואחר שארכו הימים עמדו בבני אדם נביאי שקר וכו' והתחילו על דרך זו לעשות צורות וכו' ואומרים לכל העם שזו הצורה מטיבה ומריעה וכו' רמב"ם, עכו"ם א ב. שמא תקל בעיניך טובה זו ותדמה שאין שכר המצות והיות האדם שלם בדרכי האמת אלא להיותו אוכל ושותה וכו' ובועל צורות נאות וכו' הוא, תשובה ח ו. ואח"כ התבאר לאחר שאינה בעלת צורה שטוחה ר"ש א"ת, מו"נ א ס. חומר אחד מתחלף לחומר הגשם החמישי קבל ארבע צורות ראשונות ושב בארבעתם ארבעה גופים הארץ והמים והאויר והאש שם שם עב. הנה הארכתי לשבת בעיר הזאת ורב מראות צורות משונות ונבזות ר"י זבארה, שעשועים יג, דודזון, 142. ומשכתני בהבלי תעתועיך וכו' להתעדן באכילה ושתיה ולהתענג עם כל צורה יפה פיה ר"י חריזי, תחכ' יג, 136. כי הטובים מהם יכנסו לג"ע ויתענגו שם במאכל ובמשתה ובתשמיש בצורות יפיפיות רשב"צ דורן, קשת ומגן, או"ט לברלינר, 1881. — ואמר הפיטן: צורת מטבע כחז אבי חוזה, צוה צור לציר כן תת מתן זה ר"א קליר, מעתיק, קרוב' שקלים. יצר עולם תמורות כחשיכה כאורה, ובו תכנת צורות בלי ערך לך צורה רי"ץ אבן גיאת, יה כל, שעה"ש 17. הבט כל שח ומתנשא מי זה ילדם, צורות שמתי סביב כסא ככרוב ואדם, ודמות שור עם דמות אריה וכו' ראב"ע, אנכי לא יהיה, איגר 179. אקרא המחוקק צורות ונמצאו הוא, אקרא אל לבי, שם 235. ואמר המשורר: היוכל תת צורה אשר עוד לא נברא אבל האל קרא וגלה נסתרים רשב"ג, תחלת החכמה, ברודי, 36. צורה החיתני איך מותי בשלה, צורת ראש אהבים להט עם כרבים על עדן נציבים ראב"ע, צורה החיתני, כהנא א, 50. ויחד אחזה צורות משנות ואם רבו בלי חלקי שברים ואפריש הרחוקים מקרובים ואבדיל הלבנים משחורים הוא, חדשים מעשי אל, שם שם, 61. שם ראיתי עפרה ברה ומקטרת מור ולבונה, יום ציר חונן הצורות אותה מכל עסק פנה עמנו', מחב' ד, 31. — °ובהשאלה לענינים מפשטים: ויבין הערכים וההקשות שבחכמת השעור וצורות המופת אשר בחכמת הדבר ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה. כי הצורות ההנדסיות והמספריות והמשפטיות בלתי בעלות תכלית הוא, כוזרי ה יב. — °על איזו צוּרָה, כמו באיזה אֹפן, כיצד: צריך להעיר אל איזו צורה היו מתנהגים להבדיל שנה משנה ר"א הקראי, גן עדן, הבדל שנה משנה א, יד.. — °צורה במשמ' מזל כוכבים: כל חלק וחלק העלו לו שם על שם צורה זו שתראה בו מן הכוכבים שלמטה ממנו וכו' רמב"ם, יסודי התורה ג ו. ואלו (טלה, שור, תאומים וכו') השנים עשר צורות לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים וכו' שם שם ז. ויהיה מספר הכדורים המצויירים ר"ל כדורי הצורות אשר בהם כוכבים כי כן היו הראשונים קוראים הכוכבים צורות ר"ש א"ת, מו"נ ב ט. בעבור שנמצאו מטה קשורים בארבעים ושמונה צורות הגלגל שהיא מערכת עליונה ר"א הקראי, גן עדן, חג השבועות ט, נז:. — °ובעלי הצוּרוֹת: כאשר עושים בעלי הצורות החושבים כי יוכלו להוריד כח העליונים למטה ראב"ע, שמות כ ה. גם כן לא יתכן שיאמר שהם כינויים הרוחניים כמשפט בעלי הצורות והטליסמאות רי"א מודינה, ארי נוהם ל, 77. — °ובלשון הפילוסופים בפרט צוּרָה בנגוד אל חֹמֶר וכדו', בתכונה המפשטת הטהורה, הקובעת את עצמותו של כל דבר בנגוד לזולתו8, כתרגום של המונח היוני εἴδος, Form, Idee; forme, idée; form, idea: וממנו ית' הכל ברואים ועשויים שקצת מנבראיו ברא צורה קיימת ומכל חמר נקייה ומורמת מנחם הגולה, לקו"ק, 48. לא נמצא להאמין שהיסודות והמקורים צריכים בצורתם עזר בעל שכל להרכיב הצורה בחמרים הוא, שם, 49. על כן יש גם בכחן (של הנפשות) להשיג במושכלות ולדעת בצורות הנבדלות הוא, שם, 53. ושני חלקי הצורה שיש ממנה צורה סתומה וחתומה וטהורה מהדבק אל ההיולי וקדושה מהתחבר בו, והחלק השני צורה חלולה ופתוחה וראויה להדבק אל ההיולי ולהתחבר אליו ולהתהפך בו ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש, ב.. הצורה נאמרת על שלשה ענינים, האחת צורה פשוטה ואין הגוף נדבק בה וזהו האור הנברא ביום הראשון, והצורה השנית צורה מחוברת אל גוף ומכסה אותה ואינה נפרדת ממנו כל הימים והוא הרקיע הנברא ביום שני והצורה השלישית מתחברת אל הגוף כצורה השנית אלא שאין חבורה חזק וותיק אבל היא מתגלגלת ומתחלפת צורה אל צורה על שני דרכים שם, ד.. ויש דבר סמוך על יש ונשען עליו ולא ימצא לבדו והיא הצורה, גם היא על שני דרכים, האחת עומדת ולא תסור כצורת קדושים והחכמה בנשמה וכו' והדרך האחד מקרים וכו' ראב"ע, שמות כה מ. צורותם שוקדות ונפשותם סולדות כי עליהם יזרח אור ממעין טהור הוא, חי בן מקיץ, איגר, עמ' 162. וכאשר נחקור על היסודות הארבעה נמצאם מחוברים מחמר וצורה ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ו. והצורה היא הצורה הראשונה הכללית אשר היא שרש כל צורה עצמית וכל צורה מקרית שם שם. ואין בצורות העצמיות רב ומעט כי אין סוס פחות סוסיות מאחר ולא אנוש יותר אנושיות מאחר הוא, כוזרי ה ד. ונקראו אלו הצורות שלמיות כי בהם ישלמו תכונות הדברים שם שם יב. כי הבורא יתברך נותן לכל חומר הטובה שבצורות שאפשר לו לקבל שם שם כה. והמדרגה השלישית הוא הכח אשר בו ישיג התחלת כל הדברים וצורתם העצמיות ויפשיט בשכלו הצורות החמרים הנושאים ואז יתאחד שכלו עם הצורה המופשטת וישוב הוא והיא דבר אחד רוח חן ג. המדרגה הרביעית היא השגת הצורות הנפרדות בעיקר מציאותם שם שם. וכשיצא מן הכח אל הפועל ישיג הצורות מופשטות מחומריהם שם שם. וכן הקוים והשטחים הם הדברים מדומים כמו שהצורות הם מושכלות שם ה. כל נמצא גשמי הוא מורכב מחומר וצורה שם ח. נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו האל והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו, ועל צורה זו נאמר בתורה נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כלומר שתהיה לו צורה היודעת ומשגת שאין להם גולם רמב"ם, יסודי התורה ד ח. אין צורת הנפש הזאת מחוברת מן היסודות כדי שתפרד להם שם שם ט. אבל הנפש איננה תחת ממשלתם (של השמים) כי הנותן צורה הוא צורה כמו שביארו הפילוסופים ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, הקד' א.. כי הבל הבלים הראשון בא לרמוז על החומר הראשון שקבל ד' צורות בדרך ההויה וההפסד שם שם, א:. וכל מעשה יש ארבע סבות למציאותו ולהעשותו ולא ימלט מאחד מהם והם הפועל והחומר והצורה והתכלית פתיחת ר"ש א"ת למו"נ. אמנם צלם הוא נופל על הצורה הטבעית ר"ל על הענין אשר בו נתעצם הדבר והיה מה שהוא וכו' יהיה א"כ צלם שם משתתף או מסתפק יאמר על הצורה המינית ועל הצורה המלאכיית הוא, מו"נ א א. ואפלטון ומי שקדם לו היה קורא החומר הנקבה והצורה הזכר שם שם יז. וכן הצורות הטבעיות ההוות הנפסדות נמצאם כשנחפשם כולם שאי איפשר שלא תקדם להם צורה אחרת תכין החומר הזה לקבלת זו הצורה, והצורה השנית ההיא תקדים לה גם כן אחרת עד שנגיע לצורה האחרונה אשר היא הכרחית במציאות אלו הצורות האמצעיות שם שם סט. נקרא צורה בענינים הטבעיים העניין המעמיד לאותו המין המיוחד בו ר"מ א"ת, מלות ההגיון ט. האדם מן הענינים הטבעיים, חומרו הוא החיות, וצורתו היא הכח המדבר, ותכליתו היא השגתו המושכלות, ופעולו הוא אשר נתן לו הצורה, רצוני לומר אותו הכח המדבר שם שם. ויתחייב שיהיו הצורות האישיות הטבעיות קמות בצורה הכללית הטבעית, והצורה הכללית קמה בצורה הכללית הגלגלית, והצורה הכללית הגלגלית קמה בצורה הכללית הגשמית, והצורה הכללית הגשמית קמה בצורה הכללית הרוחנית מקור חיים לרשב"ג ב ד. וכל הצורות השפלות נמצאות בצורות העליונות שם שם כג. כי הצורות הן קיום כל הדברים ר"י גיקטיליה, גנת אגוז ג, שער היסוד, צב:. כל הצורות הקודמות לצורה האנושית הן כמו הכנות וחומר אליה ר"י אלבו, עקרים א יא. לא יוכלו הפילוסופים עם רוב חקירתם להשיג צורת הקטן שבצמחים וזולתם מהנמצאות מעשה אפד, יג. צורות מתחדשות חוזרות חלילה על החומר תסתלק אחת ותחול אחרת אמו"ר לראב"ד א ב, 9. וסוד יסוד הג"ע עם ד' נהרות אשר הם באמת רמז למעלה לצורות הטהורות מנחת קנאות, קופמן, 10. הראשון הוא כמו עצמות גוף הנפש אשר הוא כמו צורה כללית לכל הצורות שם, 65. ואמר שהשכל יוציא מושכליו שהם הצורות הכוללות בהפשיטו אותן מן הצורות הפרטיות אשר בדמיון הבאים אליו מן החוש ר"י אברבנאל, מ"א ג, חכמת שלמה. שהמלאכים הרוחניים הם צורות הגרמיים השמימיים הוא, מפעל' אלה' ג ג. הנה ביאר שצורת היסודות הם האיכיות הראשנים חום וקור לחות ויובש הוא, צורת היסודות, אמשט'. שהנפש המשכלת צורת האדם והחיונית צורה לחי וכו' והצומחת צורה לצומחים שם. ובעלי התורה יקרא הצורה האינושית ביחוד אדם והחומר אשר הוא מהשפלים יקראו אשה או חוה זכות אדם, מחב' יין לבנון, 9. ויש מי שאמר שאפשר שנמצא בעולם דבר אחד לא ראה אותו שום אדם בעולם ונקרא חומר ראשון ודבר אחר נקרא צורה עצמית וכו' אביעד שר שלום באזיליה, אמונת חכמים א. — ואמר הפיטן: ארחות אלוה עמדו, על סוד שנים נצמדו, צורות לצורך נפרדו, שת בעבור יתאחדו ראב"ע, ארחות אלוה, איגר, 96. צורות אמת בלי גו המה, עושות באין כלי הוא, אמרו בני אלהים, שם 198. ועלה במחשבה תחלה כראש חמר וצורה והחפץ ואליו תשוקותיו, והוא ראש לכל חמר ושרש לכל צורה ואין לחמריו קץ ומספר לצורותיו הוא, בשם אל, כהנא א, 193. ואז נתכנו אישים וצורות בעולמו בעצם מרוצתו וכח תנועותיו שם שם, 194. — °ובנגוד אל שרש ויסוד: ואם יהיה זה נמצא בעושים מבני אדם אשר לא יחדשו במעשיהם זולתי צורה מקרית אך השרש והצורה עצמית אין להם בהם שום תחבולה ולא יכולת לחדשם, ואשר חדש שרשי האדם וצורתו ותכונתו וסדר חבורו הוא החכם היודע בעניני תועלותיו ונזקיו והטוב לו בעולמו ואחריתו בלי ספק ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ג. ואין במציאות אלא שלשה כלומר היסוד הצורה והעצם הראשון מקור חיים לרשב"ג א ג. שם היסוד נופל על הדבר המוכן לקבל הצורה שלא קבל אותה עדיין, ושם העצם נופל על היסוד שקבל צורה מה והיה באותה הצורה עצם מסוגל שם שם טו. והיסוד אי אפשר שיהא נמצא ערום מהצורה שם ד ז. והצורה היתה בידיעת הבורא ית' נפרדת ואחר כן התרכבה עם היסוד שם ה לג. והרצון הפועל במעלת הכותב ותהיה הצורה הפעולה במעלת הכתב והיסוד המונח להם במעלת הלוח והדף שם ה סב. — °ובנגוד אל גֹּלֶם וגוּף: ברא האל למטה מגלגל הירח גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים וברא ארבע צורות לגולם זה וכו' רמב"ם, יסודי התורה ג י. נמצאו כל הגופים שלמטה מן הרקיע חוץ מארבעה יסודות האלו מחוברים מגולם וצורה שם ד א. לעולם אין אתה רואה גולם בלא צורה או צורה בלא גולם, אלא לב האדם הוא שמחלק גוף הנמצא בדעתו ויודע שהוא מחובר מגולם וצורה שם שם ז. כמו המלאכים שהם צורה בלא גולם שם שם ח. ומהם ברואים מגולם וצורה אבל משתנים (מגוף) אל גוף ומצורה לצורה ר"י עקנין, ספר מוסר א יח. והאל נתן לכל גולם וגולם צורה הראויה לו ר"י מוסקטו, קול יהודה לכוזרי, א א. — °ואל הִיּוּלִי: והיו שני השרשים האלה שהם ההיולי והצורה גנוזים לפני המקום ועומדים על סדריהם עד העת אשר היה ראוי לפניו להוציאם ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש, ב.. — °צוּרוֹת אפלטוניות, שחשבו שיש להן קיום כנפרדות מן החֹמר בשמים: הצורות האפלטוניות שהניחו אפלטון וסיעתו ר"מ אלבילדא, ראשית דעה ג ב. הצורות האפלטוניות המפורסמות לחכמים רנ"ק, מונה"ז יז, רבידוביץ, רפח. — °וצוּרָה של כתיבת מלה או שרש9: ובעבור השתנות הענינים האלה ראיתי לנקוב שם השערים באותות הסוגיות כי אם הייתו נוקב במקום האלף והבית והלמד באמרי אבל ומקום האלף והבית והריש באמרי אבר ומקום האלף והואו והריש באמרי אור כאשר עשה זולתי מן המחברים אשר היו לפני לא הייתי נוקב שם כי אם במין אחד בלבד, כי אין הצורה הזאת נמלטת מענין מן הענינים הקד' שרשי ריב"ג, 4. — ונהוג היום במשמ' צורה מצורות המלים במבנה הלשון ודקדוקה, form(e); (grammatische) Form.
1 [קרי: צוּרוֹתָיו.]
2 [במק"א (ירוש' מע"ש ב א): שעיברה צורתו.]
3 רש"י: כלומר חכמים; ואולי בעיקר: שצורתם נתפרסמה במטבעות ומוניטין.]
4 [פרש"י: בעל קומה.]
5 [ובארמ' שבתו"מ: אמר ר' אבא א"ר שמעון בן לקיש שני ת"ח המדגילים זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא אוהבן שנאמר ודגלו עלי אהבה, אמר רבא והוא דידעי צורתא דשמעתא שבת סג., כלו' והוא שיודעים את צורתה ודרכה של ההלכה. וזאת גם כונת רש"י שפרש: צורתא, שורש הדבר קצת למדו מרבם, ע"כ. ולא כוֵּן לומר שצורתא משמ' קצת או מעט.]
6 [במק"א מד"ר בראש' עג. בנוסח שונה, ושם מראות במקום צורות.]
7 [ונהוג הביטוי צורת מטבע במשמ' מטבע, ובמליצה פלוני אינו מכיר צורת מטבע, במשמ' הוא שונא בצע.]
8 [וכן בערב' צורה صورة. ואלה דברי ר"ש א"ת: צורה מלה משותפת, ביאר הרב משותפה שתי מינים, הא' צורת האיברים הנראית בחושים וכיוצא בה מן הצורות המלאכותיות, והשנית הצורה האמתית אשר לא תושג בחוש, והיא אשר בה מציאות בעל הצורה, בה יבדלו מין ממין ששניהם תחת סוג אחד, כנפש המשכלת באדם והנפש השורית בשור, אע"פ שלא נדע הדבר ההוא אשר הוא צורת השור האמתית, נדע באמת שבו ענין כזה בלא ספק, וחדשנו שתופה לענין אחר והוא היותה בענין תכונה או דרך, אמרנו צורה מצורות הנבואה במקום תכונה מתכונות הנבואה, וכבר עשיתי על האחר לבאור, נמשכתי בזה אחר לשון הערבי שקראו גם כן צורה, ע"כ (ר"ש א"ת, פירוש מהמלים הזרות). ועי' א. פָּרַד, נִפע'. ועי' גם באוצר המונחים הפילוסופיים, י' קלצקין, ערך צוּרָה.]
9 [בתרגום הערב' צורה صورة, וכן במקור הערבי של ריב"ג.]