1, °צַוָּארוֹן, ש"ז, מ"ר צַוּרֹנָיִךְ, — א) כמו צַוָּאר: לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד מעיניך באחד ענק מִצַּוְּרֹנָיִךְ (שה"ש ד ט). —  ואמר המשורר: בהגלות הדר שמש עליהם (על התור הסיס והעגור) יכסו צוארניהם ענקים (רשב"ג, ישלם הסתיו, שירי שלמה, דוקס, 7). ודע כי הנך יחיד בדורך ושיריך כחרוזי צוארונים (הוא, עטה הוד, שם, 14). ולו שמש תשו נזר לראשי וסהר יהיה משהרני ואצעדה תהי עש על זרֹעי ובניה רבידי צורֹני (רמב"ע, הקיצותי, שעה"ש 71). ותני מעילך אהבת האל ויראתו תני על צורֹנך כחלי (ר"י חריזי, הענק קמז). — ב) °ובזמן האחרון חלק החלוק המכסה את הצואר, Kragen; col; collar: גם בגד חם לו כמין אדרת שער כביכול, אבל העור ברובו כבר מוקרח, וצוארונו חלק, לא עלה עליו מתחלת ברייתו, כשהתקינו לו אדר היקר הזה ליום חתונתו היה אביו עליו השלום ותרן באותה שעה ומגלה רצונו להחייט שלא לקמץ בצוארון (ש"י אברמוביץ, מסעות בנימין השלישי, הפרדס ג, 16).