1, ש"ז, סמי' צַוַּאר, כנ' צַוָּארִי, צַוָּארֵנוּ צַוָּארֶךָ, ־רַךְ, צַוָּארוֹ, ־רָהּ, צַוָּרָם, סמי' מ"ר צַוְּארֵי, כנ' צַוְּארֵיכֶם, צַוָּארָיו, צַוְּארֵיהֶם, צַַוְּארׂתֵֵיכֶם, — צַוַּאר גוף בע"ח, חלק הגוף שבין הראש והכתפים, Hals; neck; cou: ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צַוָּארָיו בראש' כז יו. וישם רבד הזהב על צַוָּארוֹ שם מא מב. קרבו שימו את רגליכם על צַוְּארֵי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צַוְּארֵיהֶם יהוש' כד. נאוו לחייך בתורים צַוָּארֵךְ בחרוזים שה"ש א י. כמגדל דויד צַוָּארַךְ שם ד ד. צַוָּארֵךְ כמגדל השן שם ז ה. — ושל בע"ח: ויקח את השהרנים אשר בְּצַוְּארֵי גמליהם שפט' ח כא. ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוָּארָהּ הוש' י יא. התתן לסוס גבורה התלביש צַוָּארוֹ רעמה איוב לט יט. בְּצַוָּארוֹ (של לויתן) ילין עז שם מא יד. — עַד צַוָּאר: וחלף (הנהר) ביהודה שטף ועבר עד צַוָּאר יגיע ישע' ח ח. ורוחו כנחל שוטף עד צַוָּאר יחצה שם ל כח. ערות יסוד עד צַוָּאר חבק' ג יג. — נָפַל על צַוַּאר פלוני, ועל צַוְּארַי פלוני, לחברו, בָּכָה על צוארי פלוני, וכיוצא בזה: ויחבקהו ויפל על צוארו2 וישקהו ויבכו בראש' לג ד. ויפל על צַוְּארֵי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צַוָּארָיו שם מה יד. ויפל על צַוָּארָיו ויבך על צַוָּארָיו עוד שם מו כט. — נרדף על צוָּארוֹ: על צַוָּארֵנוּ נרדפנו יגענו לא הונח לנו איכ' ה ה. — ומקום הָעׂל של הבהמה, ובמליצה שם עֻלּוֹ על צַוַּאר פלוני, הכניעו, שמהו לְעֶבֶד, ופרק עֹל פלוני מעל צַוָּארוֹ, השתחרר ממנו: ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צַוָּארֶךָ בראש' כז מ. ונתן (האויב) על ברזל על צַוָּארֶךָ עד השמידו אותך דבר' כח מח. והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צַוָּארֶךָ ישע' י כז. על ברזל נתתי על צַוַּאר כל הגוים האלה לעבד את נבוכדנאצר מלך בבל ירמ' כח יד. — ושבר העל מעל צַוַּאר פלוני, שחררו: ככה אשבר את על נבכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צַוַּאר כל הגוים חנניה, ירמ' כח יא. אחרי שבר חנניה הנביא את המוטה מעל צַוַּאר ירמיה הנביא שם שם יב. והיה ביום ההוא נאם יי' צבאות אשבר עלו מעל צַוָּארֶךָ שם ל ח. — נתן צַוָּארוֹ בעֹל פלוני, נכנע לפניו: והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר מלך בבל ואת אשר לא יתן את צַוָּארוֹ בעל מלך בבל בחרב וברעב ובדבר אפרק על הגוי ההוא וכו' והגוי אשר יביא את צַוָּארוֹ בעל מלך בבל ועבדו והנחתיו על אדמתו שם כז ח-יא. — ושם הַמּוֹטָה על צַוַּאר פלוני, כמו העֹל: עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צַוָּארֶךָ שם שם ב. — והביא את צַוָּארוֹ בעבודה, קבל עליו לעבד: ואדיריהם לא הביאו צַוָּרָם בעבדת אדניהם נחמ' ג ה. — והתפתח מוֹסְרֵי צַוָּארוֹ: התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צַוָּארַךְ שביה בת ציון ישע' נב ב. — המיש צַוָּארוֹ מהרעה וכדו', השתמט מהעבדות, מהצרה: הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צַוְּארוֹתֵיכֶם ולא תלכו רומה מיכ' ב ג. — עלו הפשעים על צַוַּאר פּלוני: נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צַוָּארִי הכשיל כחי איכ' א יד. — דִבֵּר בְּצַוָּאר, דִבֵּר בְּגַאֲוָה, ביהירות: אל תרימו למרום קרנכם תדברו בְצַוָּאר עתק תהל' עה ו. — ורץ אֵליו בְּצַוָּאר: כי נטה (הרשע) אל אל ידו ואל שדי יתגבר ירוץ אליו בְּצַוָּאר בעבי גבי מגניו3 איוב יה כה-כו. — ובתו"מ: אין חמור יוצא במרדעת וכו' ולא בסולם שבצוארו ולא ברצועה שברגלו שבת ה ד. דינר שנפסל והתקינו לתלותו בצואר קטנה טמא כלים יב ז. הטמאין שבעגלה, העול של מתכת וכו' והברזל שתחת צוארי בהמה שם יד ד. עד מקום שהצואר4 כשר לשחיטה כנגדו העורף כשר למליקה רב יהודה בשם שמואל, ירוש' סוטה ט ה. הקב"ה אינו כן, שליט בים ושליט ביבשה ולא עוד אלא חרב על צואר האדם הקב"ה מצילו ר' לעזר, שם ע"ז ג א. אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים רבי יוחנן ורבי אלעזר, ברכ' י.. הבנות יוצאות בחוטין שבאזניהן אבל לא בחבקין שבצוואריהן שבת נז.. ויפול על צוארי בנימין אחיו, כמה צוארין הוו ליה לבנימין וכו' מגי' טז:. — ובסהמ"א: שמוטין, ארוכי צואר רש"י, כתוב' ס:. מי שמתעסק בתורה לא יתכן שיהא צוארו עב וגופו שמן ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 4. ומי יוכל להשיב  ומי יוכל לסבול את עונותיו שהן כאש לבגד כחרב לצואר, כחץ ללב, ככבלים לרגלים וכו' ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ג, ענלאו, 95. ההורג את רעהו ורצחו נפש וכו' ילך בגלות שלש שנים וכו' ויקשור ידו אשר רצח בה בשלשלת בצוארו שם שם, 116. — ואמר המשורר: והשפילו קומה ואל תלכו רומה בנפש רע הומה ועתק צוארים את מי חרפת, תשו' תלמידי דונש, 7 עלמה גזלה צואר עופר, גם משמש גנבה לה תור רמב"ע תרשיש ד, 48. היה שערי כמו טורי דיו מעון נער כתובים והן נמחו בשיבתי, וביד שחרחר בצוארי ישו מחנק עד צאת כלהב חנית שיבה לנקמתי יהודה אבן גיאת, מבין עפאים, שעה"ש 124. — *וצַוָּאר, מ"ר צַוָּארִים, צוארין, כמדה וכשעור: היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת, אם יש בסכין מלא צואר כשרה חול' ב ג. מלא צואר, חוץ לשני צוארין בבלי שם לא.. — ובסהמ"א: וסכין ששוחט בה שור צריכה סכין להיות בשיעור שני צוורי בהמה אם דקה אם גסה כששוחט בה אע"פ שהביא ולא הוליך או הוליך ולא הביא כשרה דא"ר זירא מלא צואר חוץ לצואר אחר שנעשו שתי צוארות וכן מלוא צואר חוץ לשני צוארין שנעשו שלוש צוארות הלכ' פסוק' לתלמי' רב יהודאי גאון, שחיטה, 135. אם יש בסכין כמלא שני צוארים מצוארי הנשחט שחיטתו כשרה רמב"ם, שחיטה, ב ט. — *פָּשַׁט את צַוָּארוֹ: כשאמר לי אבא אלהים יראה לו השה לעולה בני לא עכבתי על דבריך ונעקדתי ברצון לבי על גבי המזבח ופּשטתי את צוארי תחת הסכין וכו' מדר' איכ' פתיח', משא גיא חזיון. — *נתן קולר על צוארו, נתן צוארו על שלשלאות וכדו': אילו היית יודע שהנודר כאילו נותן קולר על צוארו נודר היית, לקסטוריי' שהיתה עוברת וראה קולר פנוי והכניס' את ראשה לתוכו רשב"ל, ירוש' נדר' ט א. לגבור שהיה הקולר בצוארו, נפנה מאותו הקולר, לאחר ימים ראה הקולר נתון בצוארו של אחר מד"ר דבר' ו. והיה ירמיה רואה כת של בחורים נתונים בקולרין ונותן את ראשו עמהם ונבוזראדן בא ומעבירו מהן, וחוזר ורואה כת של זקנים שלולים בשלשלאות ונותן את צוארו עליהם ובא נבוזראדן ומעבירו מהן שם איכ' פתיח', מבליגיתי עלי יגון. — *ובהשאלה, נתן קולר בצוארו, קולר תלוי בצוארו, הוא אחראי לדבר, והעביר קולר מצוארו, הסיר מעליו האחריות: עשרה שיושבין בדין קולר תלוי בצואר כולן ריב"ל, סנה' ז:. על שהעביר קולר מצוארו ונתנו בצואר הרבים מד"ר איכ' פתיח', ויהי לאבל כנורי. — *ובהשאלה, דמו תלוי בצואר פלוני, הוא אחראי למותו: הרי דמו תלוי בצואר עדים ירוש' סנה' ו ד. — *עָלַי וְעַל צַוָּארִי, עלי האחריות והענש: בעו מיניה מרב, הני בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא לבי רב, אמר להו ניתו, עלי ועל צוארי פסח' ח:. אמר רשב"ל משום גברא רבה ומנו ר' חייא, יין מבושל אין בו משום גילוי, אמרו לו נסמוך, מחוי להו ר' ינאי בר ישמעאל עלי ועל צוארי ע"ז ל.. ונוהג בדבור ובספרות. — °כרותי צואר, כבטוי קללה: אמר להם חור (למרגלים) כרותי צואר5 אין אתם נזכרים מה נסים עשה לכם הק' והזהיר, שמות, קטו:. — *בית צואר, פתיחה בהחלוק, הכתנת, שהצואר נכנס בו: מתירין בית הצואר בשבת אבל לא פותחין רב חנן בר חסדא, שבת מח.. הפותח בית הצואר בשבת חייב חטאת רב יהודה בשם רב, שם שם. — ובסהמ"א: רשאי להופכו ולעשות לו אחוי, פי' להפך החלוק לחתכו ולתת בית הצואר שלו שולים והשולים יעשה בית שפה ר"ח, מו"ק כו:. בחוט הסרבל, שקושרין בו בית הצואר שקורין מונטי"ל רש"י, שבת קא: אוחז בבגדיה, בבית הצואר שלה הוא, סוטה ז. ושעשב שתארו כך כשיקח אדם מעליו וישימהו בבית הצואר שלו יעלם מבני אדם וכו' ר"ש א"ת, מו"נ ג כט. על המהפכת וכו' כלי שהוא עשוי שני עצים ועושין בנתים בית צואר ומכניסין שם צוארי האסורין רד"ק, ירמ' כ ב. אסור לאדם להכניס ראשו לפנים מבית הצואר ויקרא ק"ש אבן ירחי, המנהיג, דין טבילת בעלי קריין, פא. וישאר מקום הכנסת הראש הנקרא בית הצואר שלם תשו' הריב"ש סח. אובו, פי החלוק שהוא בית הצואר ר"ש מסנות, מעין גנים לאיוב לב יט. — *וצואר של חבית: הממלא בחבית המים העולין באחריה ובחבל המכונן על צוארה ובחבל של צרכה אינן בכי יותן תוספת' מכשירין ב ה. — וְצַוַּאר הבגד, כמו בית צַוָּאר, דש בצואר הבגד: חומר, בוטו"ן בלע"ז והוא של זהב וחותמים בו שני צוארי חלוק לנוי רש"י, סוטה טו.. העושה חגור מצואר של בגד ומצדו של סדין אינו מקבל טומאה עד שימלול שפתותיו רמב"ם, כלים כב יז. שאם היה יכולת בידי הייתי אוחז את לב אחינו בני ישראל בצואר כסותם והייתי קושר אותם בכבלים של ברזל ובחבלי עבודות השי"ת פלא יועץ, ערך קביעות, רמ. — °וצואר הרחם: וצואר הרחם כולו והוא המקום הארוך שמתקבץ ראשו בשעת העיבור כדי שלא יפול הולד ונפתח הרבה בשעת לידה קוראין אותו פרוזדור רמב"ם, איסורי ביאה ה ג. הרחם הוא עצבי ויש לו צואר ובעקר הצואר הבצים נתן פלקירא, צרי הגוף, כ"י בריט' מוז'. כי כאשר יצא גשם גדול ממקום צר יחויב שימתחו העצלים אשר בצואר הרחם ויתחדשו מזה צירים וחבלים ר' דוד מרוקא מרטיקא, זכות אדם, יין לבנון, 6. — °וצואר של בועה ושלפוחית: תכניס האצבע בשסע ותסיר ההיזק מפי המקוה וצוארה קאנון ג יט א ו. והשתדל שיפול השסוע בצואר המקוה וכו' ולפעמים מזדמן הרבה שיעלה החצץ לצואר המקוה ואצל האמה שם שם. והאבן בבחורים תמיד בכליות ולנערים במקוה מפני אשר צוארם קצר בהם וכו' ובנשים נולדת האבן מעט וכו' כי צואר המקוה שלהם הוא קצר ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד.. ואם תהיה המורסא בצואר המקוה ימצא החולה כבדות במקו' ההוא שם שם. — וצואר הכליה: הכליות הם איברי' בשרי' עצביי' וכו' ולכל אחת מהן יש לה שני צוארים חלולים שם שם. — °וצואר של אות: לפי שצוארו של למ"ד הוא משוך אחר כרעיה דר' ולא מתחת רגליו רגמ"ה, ב"ב קסג.. ומנואי הכתיבה שיהיו הלמדין ארוכות למעלה וצואריהם נטוי על קו היושר צואת ר"י א"ת, דרך טובים. למ"ד, יכתב הצואר בפשיטות והראש עב כמין וו ארוכה אברהם דבלמש, מקנה אברם א. נון כפופה יהיה ראשה עם כמין יוד וצוארה גם כן עב שם שם. צדי פשוטה דינה כדין הכפופה וכו' וצריך שידביק היוד בצוארה היטיב שלא תדמה ליוד מחוברת לנון פשוטה שם שם. — *וצואר של קורות, סַוָּאר, צבור של קורות מסדרות זו על גבי זו: וכן מדבך של אבנים וכן צואר6 של קורות אהל' ג ז. ועי' *סַוָּאר. — °צַוָּאר עָקֹם, שם עוף: ועוף אחד שנקרא צואר עקם ולשונו ארוך מאד והולך סמוך לחורי הנמלי' ומפיל עצמו לארץ כאלו הוא מת ומוציא את לשונו והנמלים הולכים על הלשון ובולע אותם יחד שער השמים לאבי הרלב"ג, ד א, יז. — °הופך הצואר, שם עוף, Wendehals; torcol; wry-neck: הופכי הצואר חרטומם עגול ולשונם ארוך וחדוד וקשה בראשו כקרן ונקראו בשם מסגולתם אשר יוכלו להאריך ולהפוך צוארם בתבנית נחש זוחל לכל עבריהם עד אשר יגיע חרטומם לעתים באשר יסובבהו ממעל להם אחורנית על מעבה גבם שינהק, תוה"א, העוף, קכג.