* 1, קל לא נמצא.

— הִפע', *הֵצִית, — הֵצִית לדברי פלוני, הקשיב, האזין, zuhören; écouter; to listen: בשעה שתלמידי חכמים יושבין ונכבשין אלו לאלו וכו' הקב"ה מצית לדבריהם שנאמר ויקשב ה' וישמע (מד"ר תהל' ל).

— פוֹעֵ', *צוֹתֵת, — צוֹתֵת על דבר, קרא והכריז, הִשְׁמִיעַ עליו בקול, ausrufen; proclamer; to proclaim: כי ימצא (חלל), לא שתהא חוזר ומצותת עליו (ירוש' סוטה ט א). — ונוהג היום במשמ' הקשיב.

— פִע', °צִיֵּת, ציית, — צִיֵּת לפלוני, נשמע לו2: אע"פ שמורידים המסור מ"מ אסור להורגו בפעם ראשונה שנייה ושלישית עד שיתחזק במסור או שמתרין בו ולא ציית (בשם ר' אשר מלוניל, טוחו"מ שפח).  אמר אין בו מים לומר דאילולי כן היו כהורגים אותו בידים והרי הם רצו לציית למה שאמר ראובן ויד אל תשלחו בו (פענח רזא עה"ת, אמשט', יט:). וישמעו אחיו שפירושו שקבלו את דבריו וצייתו לו (שם שם). ובאו אלי שני אנשים בדבר איזה משפט ויצא א' מהם חייב ולא רצה לציית הדין מחמת שהיה איש אלם (אגרת חלום נפלא, שנת תרמ"א, קבוצת קונטרסים, טו.).