1 [היו שגזרו צורות כגון הִצִּית, מֻצָּת, מֻצֶּתֶת מן צתת, וכן בארמ' שבתו"מ (שבת קיט.): ר' זירא מצתת צתותי, ולפי זה הניחו אף מלים כגון צִתָּה, צִתִּית במשמ' מַדְלֵק, גפרור. ויש שכתבו אף במקום צוֹתֵת מן ב. צוּת: צתת. וכתב הערוך ערך צתת: ובעבודה ליוה"כ צותתיו פי' מאזיני לשם המפורש. ולעיל לערך ב. צוּת, פוֹעֵ', צוֹתֵת, במשמ' הִקְשִׁיב, השלם: ואמר ב"ס: המשקיף בעד חלונה ועל פתחיה יצותת (ב"ס גני' יד כג).]