°, ש"ז, —  תכונת מי שהוא צִחֶה, צמאון ויֹבש, ציה ומדבר, ואמר הפיטן: פקוד חרב בציון, למלטם מחרב צחיון (ר"א קליר, אלים ביום מחסן, תפלת טל). צבאות רביבים המרכיבים מים, צומחים כערבים על יבלי מים, ציה ממוגגים בנחת זלת מים, צחיון חרבון קיץ להשביע שבע מים (הוא, אקשטה כסל, תפלת גשם). חטא חז כי בעון נכתמנו, תמור כי בצחיון1 נזהמנו, חסדי יי' כי לא תמנו (הוא, איכה אשפתו, קינ' ת"ב).