ב. צָחַח

°, פ"ע, —  כמו א. צִחְצַח, צחו דמים בדמים, שטף הדם, ואמר הפיטן: פתרוס קרבה לעבור, חולחלה ונושאה תבור, צחו דמים בדמים חלש וגבור (אלעזר בירבי אבון, קול אביב, ידיעות מכון שוקן ה, רפד).

—  הִפע', °הֵצַח הדם, —  שטף ורחץ והדיח אותו: במה דברים אמורים (שאחרי שבעה ימי נדה הרי דם זכה) בשנים קדמוניות כמו שהנביאים והחכמים שהיו מציחים והיו מבחינים בין דם לדם אבל בזמן הזה כל דברינו טמאים הם וכו' (תשו' גאוני מו"מ, בית תלמוד 7, 124). —  ואמר הפיטן: ובתמם וצאם מדיחים ומציחים (מי ימלל, מוס' צו"כ, מחז' איטל' ב קכו.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים