צִיּוּן

 1, ש"ז, מ"ר צִּיֻּנִים, — אבן וכדו' שהושמה במקום לאות וסמן מה, לסמן מקום קבורה וכדו', כמו מַצֵּבָה, Grabmal; tombean; tombatone ויאמר מה הַצִיּוּן הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה  (מ"ב כג יז). ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו צִיּוּן עד קברו אתו המקברים (יחזק' לט יה). — ולסימן על הדרך: הציבי לך צִּיֻּנִים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי (ירמ' לא כ). — ובתו"מ: נאמנים על ציון קברות (נדה ז ה). ישראל שקיים כלאים בתוך שדיהו אין הכהנים נכנסין לתוך שדהו אלא רואין אותה כציון בית הקברות (תוספת' כלא' ב יו). אין מניחין את הציון במקום הטומאה אלא במקום טהרה הסמוך לטומאה (שם שקל' א ה). — *ומ"ר צִיּוּנוֹת: נאמן הכותי על נטע רבעי ועל הציונות2 (מסכת כותים א). *וציונים לתורה, סימנים לזכר את דברי התורה: שנאמר וכו' הציבי לך ציונים שימי לך וגו' עשו ציונים לתורה, ומאי משמע דהאי ציון לישנא דסימנא הוא דכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון ערוב' נד:. —  ובסהמ"א:  הציון הלז הוקם על קבורת וכו' בשנת שבע מאות ושבעים ושמנה שנה לחורבן בית המקדש מצבה וינוזה, Acoli, Inscriz. N 26. ציון הלז הוקם נוסח מצבות רבות ביה"ק ארפורט, MGWM 1884, עמ' 352. — ואמר הפיטן:  פסע אויב בזין, ואבד טובי ושם לאין, ויהרג כל מחמדי עין, ציין לפרט וארשת, צרה אל אחותה נגשת יצחק ברבי שלום, אין כמום, זולת לשבת א אחה"פ. —  ואמר המשורר:  והרס בנינים, כמו הארמונים, ושבר ציונים, והפיל תמרורים דונש, תשו' על מנחם, 8.  טובות אשר גמל כציונים מאז עלי תבל ותמרורים (רמב"ע, תרשיש א 28). וכמו ציונים הסופרים מונים כברות דרך רבה, ועין יפקח לבל ישכח כל נוסע הולך, תראה עינו בכל ציונו מה הלך ומה ילך (אדם, שש"ק ב). — °ובמשמ' דגל: ציונך נפל מן המגדל (סלמון בן ירוחים, מלח' ה' 49).



1 לפי דעת קצת החדש' השֵם ציון נגזר מן ציה, במשמ' צֻוָּה, צוי صوّة, صوى בערב' , שפרשו המִלונים הערב' הגר יכונ על אנה פי אלטרחק, ע"כ — ובעב' אבן תהיה סמן בדרך . וכך בסור' צויה: והפעל צִיֵּן נגזר מן השם, כאלו היה נון ציון מהשרש.

[והמלה הערב' באה אף במשמ' קבר.]

2 [והוא במקום לשון המשנה נדה ז ה). על ציון קברות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים