צִיּוּר

*, ש"ז, —  א) פעֻלת הַמְּצַיֵּר, המצבע את הבית: העטרות והפתויין1 והציורין מביאין את הטומאה (ר' יוסי בר' יהודה, תוספת' אהיל' יד י). — ובסהמ"א: אם היה בקורה של מבוי כיור וציור עד שיהיו הכל מסתכלין בה אע"פ שהיא למעלה מכ' אמה כשרה (רמב"ם, שבת יז טו). — °ציור בעט או בצבעים על הניר וכדו', Zeichnung, Bild; dessin, tableau; drawing, picture: צריך לחלוק בקרנא זול כעין אותו ציור בד' חלקים. דמכל רוח יעשו ב' חלקים וכו' (רגמ"ה, ב"ב י.). — §צִיּוּר-אוֹר, צורה עשויה בפעֻלת האור, צלום, תצלום, עי' אוֹר. —  ב)°ציור הלב והשכל, ציור רעיוני, פעֻלת המציר דבר או מֻשג במחשבתו, המשג המצֻיר במחשבה, Vorstellung, Begriff; reprsentation, idée; conception, idea: הובאו אלי דעותיך וחכמותיך ורעיוני ציור שכלך וחבור נועם שפתיך וייטבו במאד מאד בעיני דבריך (מנחם הגילה, לקו"ק נספח', 47). איך אוכל שלא אחטא בפגיון לשוני ובחבור ציור רעיוני (הוא, שם 48). על כן ראיתי לרשום בתחילה צורת הטבעים הארבעה אשר זכרנו קודם וחקקתי אותם בתחילת ספרי זה על תכונת ציוריה כדי שיהיו קרובים להבין (ר"י א"ת, תקון מדה"נ לרשב"ג יח). והיה זה אחר הגיע אלי כתביך וחרוזיך מן האסכנדריא קודם שאבחן ציורך (ר"ש א"ת, מו"נ, פתיח'). אמנם מה שאינו גשם ולא כח בגשם אינו דבר נמצא בשום פנים בתחלת ציור האדם ובלבד אצל הדמיון (שם א מו). המין החמישי מלות שחדשתי אני שתופם, כמלות ציור ומצייר הנמצא על מעשה הצורות המלאכותיות ואני שאלתיו להבנת הדבר כפי אמתתו בצורתו האמתית אשר בה מציאותו, נמשך בו אחר לשון הערבי (הוא, פי' המלים הזרות). וכמו כן יאמר על הציור המצוייר בלב האדם דבור או אמירה (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, סא., יתרו). אמרו בלבבכם על משכבכם, רצה בו ראין הכונה אלא בציור הלב וכו' (הוא, שם קנה., ואתחנן). הקריאה האמיתית אינה נמשכת אחר הפה רק אחר ציור הלב (הוא, שם קפא:, שבת שובה). והיה הציור הוא הבנת הדבר במה שיעמיד עצמותו וכו' ויהיה האמות הוא קיום הדבר והרחקתו (כל מלאכת ההגיון, מבוא, ב.). ואחר שכבר דברנו בדברים המשותפים למיני הציור והאמות הנה נאמר במה שייחד אחד אח' מהם (שם לד.). וענין זה הדעת הוא הציורים והצידוקים אשר יהיו לנפש בהבנה (זרחיה מברצלונה, פי' משלי א, השחר ב, 72). ואיני יכול לומר לך מה שפרשו בו אחרים כי אין דרכי לראות דעת המפרשים בשום ספר שאני מפרש כי בקחתי לי ציור מה שאמר זולתי לא יצוייר לי אחר כן ציור שני משולל מן הציור הראשון (שם יא ז', שם שם , 223). וזאת המלאכה מזה החיבור גם אם היא קטנות השיעור היא עלי גדולה לחולשת שכלי ומיעט ציורי וחוזק ראשיותה (ר' הלל מוירונה, תגמולי הנפש, א.). הנה אלו הענינים כלם מיחוד נפש החכמה הפילוסופית ומסגולתה שתדע קצתם על צד הציור וקצתם על הקבלה (מאזני העיונים לאלגזלי י, בסגולת נפש החכמה, או"נ ב, קצז). דע כי דברי הכתובים בדבר ההגדות דרך רמיזות וציורים גשמיים לצייר העניינים בנפשות (רשב"א, תשובה ס.). אמר אהרן בן אליהו ז"ל אמנם שמתי כונתי ומחשבת דעתי לעיין בציור שכלי עודני בימי הבלי (ר"א הקראי, גן עדן, הקד', ב.)  אבל יש לאבן רש'ד דעת אחרת בזה והוא דעת קדומי הפילוסופים, אכתוב אותו אחר שאכתוב מציאות המלאכים כדי לתת ציור אמתי אל המאמין, איך ישתלשלו הדברים (ר"י אלבו, העקרים ב יא). ולא יהיה רצון כ"א עם ציור וכו' אשר לו ציור ורצון הוא בעל נפש (ר"י אברבנאל, שמים חדשים עיון ג, יג:). ולהיות הדבר עמוק מאד בציורו נקצר בו (מנחת קנאות, 26). והמצות הם שני סוגים עליונים והאחד הוא קיום האמונה בבורא יתבר' וציורה בשכל ע"ד האמתי וכו' (ר"י אבוהב, מנוה"מ ג ג ג ה, קיד:). 2



1 [צ"ל והפרחין או והפתוכין, כדעת המפרשים.]

2 [ועי' גם באוצר המונחים הפילוסופיים, קלצקין, ערך צִיּוּר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים